מדינת הזייפנים

מאת אורית קשטן

פעם קראו לה הארץ המובטחת, ארץ זבת חלב ודבש, פלשתינה, מדינת היהודים. היום היא מוכרת כמדינת הזייפנים

נכון שרבים אוהבים להאזין לשירים של מָת רֶדמַן של דילריוֹס ואולי של ריטה או שלמה ארצי? אם כך, למה הם גונבים מהם?

אם יש לך דיסק שחבר טוב צרב עבורך משום ששניכם נהנים להאזין לאותו זמר, אם צרבת בשביל חבר שלך תכנה טובה במיוחד כי רצית שגם הוא יהנה ממנה, אם קנית קלטת וידאו או דיסק במחיר מוזל במיוחד - דע לך שאתה גנב!

סליחה על המילים הקשות, אבל החוק וגם דבר אלוהים מבהירים שאתה פשוט גנב. כל דיסק, כל ספר, תכנה או קלטת מוגנים על ידי חוק שנקרא חוק זכויות יוצרים.

מהי זכות יוצרים?

זכות יוצרים היא זכותו של אדם או של עסק להתפרנס ממכירת עותקים של יצירה שהוא יצר.

זכות היוצרים מעוגנת בחוק הבינלאומי זה למעלה ממאתיים שנה, והיא נועדה להגן על אנשים שיוצרים מוזיקה, ספרות, אמנות, סרטים ותכנות מפני נזקים כלכליים.

כלומר, אם כתבת שיר מסוים, אם הוצאת דיסק או הפקת קליפ, אם כתבת תכנת מחשב או אם יצרת משהו מקורי, אתה רשאי להוציא עליהם זכות יוצרים, שאומרת שאתה בעל היצירה ושזכותך להתפרנס ממנה.

הרעיון הוא פשוט: זכות היוצרים מבטיחה שבעל הזכות הוא שיקבע אם וכיצד יעתיקו את היצירה שלו, יפיצו אותה, ישדרו אותה או יעשו בה כל שימוש אחר.

זכות זו מעניקה לאנשים כישרוניים תמריץ להמשיך וליצור, וגורמת ליזמים בעלי ממון להשקיע את כספם ביצירות וביוצרים.

השוק הפירטי

בראשית שנות השבעים של המאה העשרים הגיעו לשוק מכשירי הקלטה (טייפים) ביתיים, כך שכל אחד היה יכול ליצור לעצמו עותק מתקליט שאהב (אתה מכיר בכלל את המושג תקליט?). התופעה של יצירת עותקים לא הייתה מאוד משמעותית באותם ימים משום שאיכות ההקלטה נפלה בהרבה מהמקור.

גם מאוחר יותר, כשהדיסק (תקליטור) הפך למדיה המוזיקלית המובילה (בשנות השמונים והתשעים) עוד לא הייתה בעיית הזיופים רחבת היקף.

השינוי האמיתי חל כשצורבי הדיסקים הפכו למוצר שנמצא בכל בית כמעט. איכות ההקלטה היא גבוהה, ומשתווה לאיכות המקור. כל מי שרוכש צורב (שכבר כולל את תכנת הצריבה) וכמה דיסקים ריקים, הוא בעצם בעל אולפן הקלטה קטן, ויכול לייצר דיסקים פירטיים (כלומר, מזויפים). תמורת מספר שקלים נוספים אפשר לשכלל את השיטה ולהקים מפעל של דיסקים מזויפים. השוק הזה ממש פורח היום, ובדוכנים אפשר למצוא מלאי כמעט בלתי מוגבל של דיסקים פירטיים של מיטב היוצרים, והכול באיכות טובה ובמחירים נמוכים.

אנחנו אלופי הטכנולוגיה. רוצים דיסק של זמר או זמרת אהובים? מה הבעיה? צורבים. גם טוב לבנו שופע. אנחנו שמחים להעניק לידיד דיסק, גם אם לשם כך אנחנו מקריבים על מזבח ידידותנו את פרנסתו של האמן שאנחנו כל כך מעריכים.

האם זה באמת משמעותי?

ההפסדים שנגרמים לאמנים הולכים ומצטברים, ובשלב מסוים נפגעת המוזיקה והנכונות שלהם להשקיע בתרבות.

ריטה, למשל, עבדה זמן רב על אלבום כפול, איכותי ביותר, שקיבל עיטור פלטינה ועיטור זהב. אבל שוק הפירטים נגס בחלק גדול ממכירות האלבום, וחברת ההקלטה הודיעה שלא תוכל להיכנס לפרויקט נוסף בסדר גודל כזה מכיוון שההשקעה הייתה גבוהה וההכנסות נמוכות מהצפוי.

כאמור, יצירות מוזיקליות וגם יצירות אחרות מוגנות בעולם כולו באמצעות חוק זכויות יוצרים. חוזים בינלאומיים מבטיחים שיוצרים וחברות יהיו מוגנים לא רק במדינותיהם, אלא גם במדינות אחרות. אם בריטני ספירס מוציאה דיסק באמריקה, אסור להפיץ ולשכפל אותו בלי אישור בישראל ובכל מדינה אחרת.

אמנת ברן, שלמעלה מ-140 מדינות חתומות עליה, היא ההסכם העיקרי שמגן על מחברים ומלחינים. האמנה הבינלאומית הזו מבטיחה לשמור את זכויותיהם של המחברים ולמנוע שכפול של יצירותיהם.

במשך השנים נחתמו אמנות נוספות. אחת מהן נועדה להגן על זכויות הקניין. כלומר, אם חברה מסוימת הפיקה דיסק לזמר מסוים, היא נחשבת לבעלים של אותו דיסק ורק לה יש זכות להפיץ אותו. החברה השקיעה כסף ומאמצים בהפקה, ולכן רק היא רשאית להחליט כמה דיסקים יופצו, היכן ובאיזה מחיר.

ישראל בצמרת

ב-23 בפברואר 2000 התקיימה בכנסת ישיבה בעקבות איום בינלאומי להטיל סנקציות על ישראל בשל זיופי תכנה וקלטות.

חבר הכנסת לשעבר עוזי ברעם הציג את הנתונים הבאים: 20 מיליון דיסקים מזויפים ו-1.5 מיליון קלטות וידאו לא חוקיות נרכשו בישראל בשנת 1999. המצב גרם לכך ש"גנבו" מהאמנים כ-100 מיליון דולר בשנה, מה שמוביל לפגיעה בשוק ההפקות המוזיקליות.

"בעקבות לחץ שהופעל על ידי ארצות הברית", אמר ברעם, "הקימה המשטרה יחידה מיוחדת לטיפול בעבריינים. בכל שנה מפרסמת ארצות הברית את רשימת המדינות שבהן פורחת תעשיית הזיופים. ישראל מככבת ברשימה הזאת כבר חמש שנים רצופות. משנה לשנה המצב מידרדר וישראל צפויה לעמוד נוכח צעדים שינָקטו נגדה".

מר ברעם הוסיף ואמר: "הדוכנים לממכר סחורה פירטית ממוקמים במקומות גלויים לעין כול, והמחירים הזולים מבהירים לכל רוכש שהסחורה גנובה ומזויפת, כך שהאזרחים שרוכשים את הסחורה משתפים פעולה עם העבריינים. הפגיעה ביצירה היא קשה, ובנוסף יש פגיעה ביחסי הסחר בין ישראל לבין העולם, במיוחד בינינו לבין ארצות הברית. ישראל נחשבת כאחת מהמדינות המסומנות בעיני העולם - אחת המדינות הנגועות בעבריינות".

אם כך, בעולם המערבי אנחנו נחשבים ל"מדינה של זייפנים".

מה בדיוק אסור להעתיק?

על פי החוק, כל דיסק, קובץ, תכנה או קלטת שאינם מקוריים ושלא נקנו במחיר מלא הם גנובים! כשם שצריבת דיסקים אינה חוקית, כך גם הורדת שירים מהאינטרנט בפורמטים שונים כגון MP3 היא הפרה של זכויות יוצרים ופגיעה בתעשיית המוזיקה.

מהו אתר אינטרנט המפר זכות יוצרים?

כל אתר שאפשר להוריד ממנו שירים מקוריים בפורמט שמאפשר את שמירתם במחשב.

גנבה

למה קראתי לך גנב?

כשאנחנו קונים קלטת, דיסק או תכנה שאינם מקוריים, אנחנו מרוויחים אמנם כמה שקלים, אבל גם תומכים במעשה פשע. זהו פשע מאורגן, שמגלגל סכומים גדולים, שמפעיל אלימות ומעביר את מרַב הכספים למסחר בסמים ולמימון של פשעים כבדים יותר. האם אתה רוצה להיות שותף לזה?

גנבה של יצירות מוזיקליות השתרשה בישראל בשווקים. בדוכנים מוכרים ללא כל הפרעה מוזיקה שהועתקה בניגוד לחוק, והרוכלים אפילו אינם מנסים להסתיר זאת. הפירטיות הפכה לחלק מחיינו, ואנחנו משתפים פעולה עם פשע מאורגן בכל פעם שאנחנו רוכשים מוצרים מזויפים. בסופו של דבר נגרום לכך שחברות התקליטים לא יהיו מוכנות להשקיע באמנים והתרבות הישראלית כולה תיפָּגע.

כיצד מזהים מוצר פירטי?

כאמור, יש כמה אמצעים שבעזרתם ניתן להבחין בין מוצר גנוב למקורי:

המחיר: אם המחיר הוא זול מאוד, ככל הנראה המוצר מזויף.

נקודת המכירה: חנויות מכובדות אינן מתעסקות עם מוצרים מזויפים. אם אתה קונה את המוצר אצל רוכל, יש סיכוי גדול שהמוצר אינו מקורי.

מראה חזותי: העטיפה היא בדרך כלל באיכות ירודה. בדרך כלל זהו צילום של החלק החיצוני של העטיפה המקורית. ברוב המוצרים הפירטיים לא מופיעות מילות השירים או הוראות התקנה, וכן אין כל אזכור של זכויות היוצרים. כל הסממנים האלה צריכים לעורר את חשדנו. כמו כן, ברוב הדיסקים המזויפים - המידע שמודפס על גבי הדיסק עצמו איננו באיכות טובה, ובדרך כלל הוא מופיע בצבע אחד. על דיסק מזויף לא יופיעו לוגו, סמל מסחרי או השם של חברת התקליטים, וגם לא המספר הקטלוגי של הדיסק. בחלקו האחורי של הדיסק לא יופיע קוד וגם לא האותיות IFPI (סימון בינלאומי של זכויות יוצרים).

דיסק צרוב הוא תמיד דיסק פירטי. דיסקים מקוריים אינם צרובים.

מה אומרים על כך כתבי הקודש?

1. "אל תידַמו לעולם הזה, כי אם הִשתנו על ידי התחדשות הדעת, כדי שתבחינו מהו רצון אלוהים, מהו הטוב והרצוי והמושלם בעיניו" (האיגרת אל הרומים י"ב 2).

עלינו להשתנות, לא להיות כמו כולם. העובדה שכולם מעתיקים תכנות, צורבים דיסקים וקונים מוצרים מזויפים אינה אומרת שזה הדבר הנכון. רוב החברים שלנו גם חושבים שישוע הוא לא המשיח, אז מה? זה אומר שהוא באמת לא המשיח? עלינו לחשוב וללמוד מהו רצון אלוהים. כך נוכל לעשות את מה ש"טוב ורצוי ומושלם בעיניו".

2. "לא תגנוב" (שמות כ' 15).

גם התורה וגם הברית החדשה אוסרות עלינו לגנוב. אמנם זה ברור, אבל לפעמים אנחנו

חושבים שלצרוב דיסק זה לא ממש גנבה. שאול השליח כתב: "האהבה אינה גורמת רעה לזולת, לכן האהבה היא קיום התורה במלואה" (האיגרת אל הרומים י"ג 10). ברור שהעתקה של יצירה פוגעת באמן, וכל פגיעה מנוגדת לאהבה.

3. "כל אדם יכָּנע לרשויות השלטון, שהרי אין שלטון אלא מטעם אלוהים, והשלטונות הנוכחיים נקבעו מטעם אלוהים.

 לפיכך, כל המתקומם נגד השלטון מתנגד לצו אלוהים, והמתנגדים יביאו על עצמם משפט" (האיגרת אל הרומים י"ג 1-2). עלינו לקבל את החוק ולציית לו גם אם איננו אוהבים אותו, כמובן כל עוד הוא אינו סותר את דבר אלוהים. החוק אומר מפורשות שאסור לקנות חפץ מזויף ושאסור להעתיק דיסק או תכנת מחשב. נכון שהמחוקקים שלנו אינם משיחיים ונכון שהם אינם בהכרח האנשים המוסריים  ביותר בחברה, אבל בכל זאת, אלוהים הוא שנתן להם את

הסמכות שיש להם. עלינו לציית לחוק כי כך אנחנו מצייתים לאלוהים. אם לא נציית לחוק, נפר מצווה מפורשת של אלוהים.

4. הפיתוי לקנות תכנה במחיר זול או לקבל דיסק צרוב של הזמר האהוב עלינו הוא גדול, במיוחד נוכח המחירים הגבוהים של הדיסקים. אבל אנחנו צריכים ללמוד מישוע איך לעמוד בפני פיתויים. "הסתלק, השטן", אמר ישוע (מתי ד' 10). עלינו לעמוד בפיתוי גם אם הוא גדול, גם אם אנחנו מאוד רוצים דיסק מסוים ולא יכולים להרשות לעצמנו את מחירו המלא, וגם אם כולם יגידו שאנחנו פריירים. אסור לנו להתפתות, אחרת יצא שאנחנו משתפים פעולה עם השטן.

אם נעמוד בפיתוי, אם נהיה מוכנים לוותר על דברים שאנחנו מאוד רוצים בהם כדי לעשות את רצון אלוהים, אולי יצחקו עלינו בהתחלה, אבל אחר כך יעריכו את הערכים שלנו ויראו את ההשפעה הטובה שיש לאמונה שלנו על אורח חיינו. והתוצאה: אלוהים יזכה לכבוד הראוי לו: "כך יָאֵר נא אורכם לפני בני אדם, למען יראו את מעשיכם הטובים, ויכבדו את אביכם שבשמים" (מתי ה' 16).

MP3.COM  הוא אתר האינטרנט הגדול ביותר שמפיץ מוזיקה פירטית. ניתן להוריד ממנו כ-208,000 שירים, בביצועם של למעלה מ-35,000 אמנים.

אין בעיה!

אתה בטח יושב חושב: "נכון. אסור להעתיק דיסקים של זמרים מחו"ל ושל ישראלים, אבל,לעיתים אני נתקל בבעיה. אני משיחי ואני מאזין למוסיקה משיחית.

 אני רוצה להקשיב למוסיקה שמהללת את אלוהים, אבל כמעט אי אפשר להשיג בארץ דיסקים של מוסיקה משיחית באנגלית, בייחוד מוסיקה בקצב ובסגנון שאני וחבריי אוהבים. אז אם מישהו הביא דיסק מחו"ל אנחנו משכפלים את הדיסק כדי שכולנו נוכל להאזין. אני בטוח שכל זמר משיחי שמח שאנחנו מקשיבים לדיסק שלו ולא של בריטני ספירס או מדונה".

 אולי הוא שמח שאתה לא מקשיב לבריטני ספירס אבל זו גם הפרנסה שלו. אם אתה אוהב את המוסיקה שלו, יש דרכים להשיג את הדיסקים שלו ושל להקות משיחיות, בלי לגזול את פרנסתם. אנחנו לא רוצים שהם יפגעו בגלל שהם משיחיים, גם אם אנחנו נהנים להקשיב להם. להפך, אנחנו רוצים לעזור להם, לעודד אותם ליצור ולשרת את המאמינים.

אז איך קונים דיסק משיחי מחו"ל מבלי להפר את זכויות היוצרים?

1. ראשית, ניתן לרכוש דיסקים באמצעות האינטרנט. לרוב הזמרים המשיחיים יש אתר שניתן לרכוש בו את הדיסקים שלהם. גם לחברות ההפקה ולחנויות שמוכרות דיסקים של מוסיקה משיחית יש אתרים שניתן להיכנס אליהם לעיין, להקשיב, לבחור ולהזמין את הדיסק שאותו אתה רוצה. התשלום נעשה באמצעות כרטיס אשראי (זה בכלל לא מסוכן) והדיסק יישלח ישירות לביתך.

2. שנית, אפשר להתקשר לחנויות המשיחיות בארץ, בחלקן ניתן למצוא דיסקים משיחיים מיובאים מחו"ל. אפילו כדאי לבדוק בחנויות התקליטים הרגילות, גם הן עשויות להחזיק דיסקים של מוסיקה משיחית.

אם אתה אוהב לשמוע מוסיקה זה נהדר, אם אתה רוצה לשמוע מוסיקה שמהללת את אלוהים, זה מצויין. רק עשה זאת בדרך אלוהים.