לחץ בלימודים

 

מבחנים אינם תענוג. אבל יש דברים שאנחנו יכולים לעשות כדי לעבור אותם קצת יותר בקלות

 


 

טיפים

1. הימנע מהפרעות. אם אתה רוצה להשיג ציון גבוה, אתה חייב להתרכז. מוזיקה אינה עוזרת, אפילו אם כל חבריך אומרים אחרת. גם נוף יפה ואווירה פסטורלית אינם מועילים. כבה את הטלפון הסלולארי, הוא תמיד יצלצל דווקא ברגע שבו אתה מנסה להתרכז. לימודים מול טלוויזיה פתוחה הם ממש בדיחה גרועה.

2. מצא מקום שקט ונוח שבו תוכל להתרכז. ודא שהכיסא נוח, השולחן נעים ומסודר והתאורה טובה. תאורה חלשה גורמת לעייפות. רבים נוהגים ללמוד במיטה או כשהם שרועים על השטיח. זה רעיון רע. חלק ניכר מהחומר שעליך ללמוד הוא משעמם, ואם תשכב, סביר שתירדם.

3. צא מדי פעם להפסקה. אין טעם לשבת וללמוד במשך שעות. איש אינו מסוגל להתרכז לאורך זמן. צא להפסקה קצרה כל שעה או אפילו כל 45 דקות. עדיף שתצא להפסקה קצרה, משתשב שעתיים ותבהה באוויר.

4. הצב לעצמך מטרות והענק לעצמך פרסים בכל פעם שתשיג אותן. למשל, קבע שעליך לסיים את דף התרגילים במתמטיקה, וכשתסיים, פנק את עצמך בגביע גלידה. הרגל זה ישמש כקרן אור כשאתה מגשש באפלה.

5. כתוֹב, כתוֹב, כתוֹב! לא מספיק שתקרא שוב ושוב. ראשית, הקריאה משעממת, ושנית, מהר מאוד העיניים שלך יקראו אבל המוח שלך יהיה עסוק בדברים אחרים. הכתיבה משלבת חוש נוסף, ועוזרת למידע להיקלט בראשך. כתוב ראשי פרקים של החומר שאתה לומד. ראשי הפרקים יזכירו לך את הפרטים שאתה אמור לדעת.

 


 

כיצד להתמודד עם לחץ של מבחנים?

מאת אוליבר ד' קריספ

פעם שאלה אותי תלמידה בכיתה י"א: "בקיץ יש לי מבחן בגרות בהיסטוריה. יש כל כך הרבה חומר, ואינני יודעת היכן להתחיל. אני מיואשת".

כולם נתונים ללחצים ברמה כזו או אחרת. מתח ברמה מסוימת הוא בריא, אבל לא יותר מדי. עלייך ללמוד להתמודד עם הלחץ, אחרת הוא ישתק אותך. כדי לאזן את הלחץ, יש צורך באורח חיים מאוזן. כלומר, גם בתקופות של מבחנים עלייך למצוא זמן שתקדישי למנוחה ולהנאה. לכך נועדה השבת, למשל.

אי אפשר לעבוד בלי הפסקה, אי אפשר לבכות בלי הפסקה, אי אפשר ללמוד בלי הפסקה: "לכול זמן, ועת לכל חפץ תחת השמים... עת לבכות ועת לשחוק. עת ספוֹד ואת רקוֹד..." (קהלת ג' 1-8).

הכיני לעצמך תוכנית עבודה. רשמי את הזמנים שבהם תלמדי ותתכונני למבחן. אל תשכחי להשאיר מקום לפגישות עם ידידים, לפעילות הקהילה, לתפילה, לפעילות גופנית ולדברים נוספים שאת נהנית לעשות. אל תלמדי כל הלילה. השינה חיונית כי בלעדיה לא תוכלי להתרכז. מחקרים הוכיחו בצורה ברורה שאנשים שישנים בשעות קבועות ובאורח סדיר, מגיעים להישגים טובים יותר מאלה שאינם ישנים די, או ששנתם אינה סדירה.

אם תקפידי על הדברים הללו, יפחת הלחץ שאת נתונה בו.

 


 

כיצד להתמודד עם אכזבות בלימודים?

מאת אוליבר ד' קריספ

מה יקרה אם לא תצליח להשיג את הציון ששאפת אליו?

ראשית, אל תגיע להחלטות עקרוניות ברגע שאתה רואה את הציון הנמוך. תלמידים רבים מחליטים ברגעים כאלה לפרוש, או מתמלאים כעס ויאוש. קודם כול הירגע, שים את המבחן בצד למשך כמה שעות והנח לעצמך להתקרר. חשוֹב על הנושא רק כשתוכל לעשות את זה בקור רוח. חשוב על עתידך. התייעץ עם מישהו שאתה סומך עליו, עדיף עם אחד המורים בבית הספר. למרות שאין זה קל, עליך להעריך את ההישג שלך באופן מציאותי, לא רגשי. שאל את עצמך: "האם התאמצתי מספיק לפני המבחן? האם יכולתי לעשות יותר? אולי הגזמתי בהכנות עד כדי כך שהמוח שלי כבר לא פעל? מה היו הטעויות שלי - האם הן נובעות מחוסר הבנה או מחוסר תשומת לב?". אם תגדיר את הבעיה, תוכל להתמודד אִתה בהצלחה.

שנית, חשוֹב כיצד תוכל לתקן את המצב. לפעמים אפשר להיבחן מחדש. האם זה כדאי? האם זה מספיק חשוב? אולי כדאי שתקבל עזרה - מורה פרטי או קורס שיחזק את ידיעותיך? אל תמהר להסיק שאינך מסוגל ללמוד פיזיקה. ברוב המקרים אין זה נכון, ואם זה בכל זאת נכון, הסק את המסקנה רק אחרי ששוחחת על כך עם המורה שלך.

אכזבה משאירה בלבנו תחושה מרה, אבל עלינו לזכור שגם היא חלק מתוכניתו של אלוהים. חשוב על משה. הוא גדל כנסיך בארמון פרעה, ובסופו של דבר היה רועה צאן במדבר במשך ארבעים שנה. אבל כל ההתרחשויות האלה תאמו את תוכניתו של אלוהים, שהייתה טובה יותר מכל אוצרות מצריים (עברים י"א 24-27). עלינו לעשות כמיטב יכולתנו, לבקש את עזרת אלוהים ולהפקיד את הכול בידיו. "אם תאכלו או תשתו, (אם תיבָּחנו או תלמדו, אם תצליחו או תיכשלו במבחן), או כל מה שתעשו - עשו את הכול למען כבוד אלוהים" (הראשונה לקורינתים י' 31).

 


 

מבחן - סיוט!

מאת הלן גריי

הדרכים הבאות עזרו לי להתמודד עם לחץ לקראת מבחנים.

1. השתדלתי לא להשוות את עצמי לאחרים (למרות שלפעמים מאוד רציתי לעשות את זה). כשהשוויתי את עצמי לאחרים, לפעמים זה ניפח לי את האגו או גרם לי להיות מדוכאת. אל תתגאה ביכולת שלך, ואל תרגיש נחות גם אם לא הגעת לציון שקיבל מישהו אחר: "אם אדם חושב את עצמו למשהו בעוד שאינו כלום, הריהו מַשלה את עצמו. יבחן כל אחד את מעשיו, ואז הסיבה לתהילתו תהיה בו עצמו בלי תלות בזולת, שכן כל אחד ישא את הנטל שלו" (גלטים ו' 3-5).

2. עשיתי כמיטב יכולתי. משיחיים מחויבים לעשות כמיטב יכולתם בכל תחום: "כל מה שאתם עושים, עשו בכל נפשכם, כעושים למען ה' ולא למען בני אדם" (קולוסים ג' 23). אם תדע שעשית כמיטב יכולתך, לבך יתמלא שלווה. לכן עליך לפעול מתוך מניעים נכונים ולהשתדל להצליח. הדבר הכי גרוע הוא לקבל ציון נמוך ואז לחשוב "אילו רק...".

3. לפני שלמדתי למבחנים ולפני המבחנים עצמם נהגתי להתפלל. אלוהים אמר לנו: "הַשליכו עליו (על אלוהים) כל יהבכם, כי הוא דואג לכם" (הראשונה של פטרוס ה' 7). ספר לאלוהים מה מטריד אותך. בקש את עזרתו של אלוהים, אחרת לא תוכל להתמודד בהצלחה עם הבעיות. כשאלוהים עונה לתפילותיך, זכור להודות לו. אלוהים הוא אביך שבשמים, הוא מקשיב לך ברצון ותמיד שמח כשאתה שופך בפניו את לבך. אלוהים תמיד שומע את תפילותינו ותמיד עונה עליהן כרצונו.

4. זכוֹר, "אלוהים גורם לכך שכל הדברים חוברים יחד לטובת אוהביו" (רומים ח' 28), אפילו אם נכשלת במבחן. תמיד שאבתי עידוד מכך שאלוהים בקיא בכל פרט בחיי, שהוא תמיד נמצא אתי, שהוא אוהב אותי ויודע מה טוב עבורי. הוא הרי ברא אותי.

5. סדר העדיפויות בחיינו חייב להיות נכון. עליך להעדיף את אלוהים על פני כל דבר אחר, על פני מבחנים, לימודים, חברים וקריירה. יש לנו נטייה לדחוק את אלוהים הצדה בתקופת מבחנים. אבל אין לי די מילים כדי לתאר כמה חשוב שנשמור על הקרבה לאלוהים דווקא בשעת לחץ. חשוב להתפלל, לקרוא בכתובים, להיפגש עם ידידים משיחיים. מדוע הקהילות מתרוקנות מבני הנוער ומסטודנטים בתקופת מבחנים? אולי סדר העדיפויות שלנו לקוי? כל עוד אלוהים עמד בראש סדר העדיפויות שלי, יכולתי להתייחס אל המבחנים מנקודת מבט מציאותית. מבחנים הם באמת חשובים, והרבה תלוי בהצלחה בהם, אבל הם אינם חשובים כמו הקשר שלנו עם אלוהים ועם הקהילה. המטרה שלנו היא לפאר את אלוהים בכל הנסיבות, גם בתקופת מבחנים, ואסור לנו לתת לדבר להסיט את עינינו מישוע: "נרוצה את המירוץ הערוך לפנינו, בהביטנו אל ישוע מכונן האמונה ומשלימה" (עברים י"ב 1-2).

 


 

הזיכרון האנושי

מאת איתן קשטן

למוח האנושי אין כמעט מגבלות של זיכרון. אנחנו זוכרים המון פרטים. חִשבו כמה פרטים לומד תינוק בחמש השנים הראשונות של חייו. מילים, צורות, צבעים, פרצופים, תחושות ועוד. הבעיה שלנו היא לשלוף את המידע בעיתוי המתאים. קחו דף ועט, ויחד נלמד חמישה עקרונות שיעזרו לכולנו לזכור טוב יותר.

1. ראשונוּת ואחרונוּת

קִראו פעם אחת את רשימת המספרים הבאה, ואחר כך כסו את הרשימה וכתבו אותה על דף, כפי שאתם זוכרים אותה:

67,43,64,38,7,98,4,45,15,73,2,89,53,2.

שימו לב לתופעה מעניינת. אני מניח שכולכם זכרתם את המספרים הראשונים והאחרונים ברשימה, נכון? לכן, את הדברים החשובים ביותר כדאי ללמוד בהתחלה ובסוף הזמן שאנחנו מקדישים ללימוד.

2. ידיעת מספר הפריטים

רִשמו על דף את שמותיהם של 12 שבטי ישראל. נכון שהעובדה שישנם 12 שבטים עזרה לכם? נכון שבזמן הכתיבה ספרתם כמה פרטים יש לכם ברשימה כדי לבדוק אם זכרתם את כולם? זהו עיקרון חשוב. אם אפשר, זִכרו את מספר הפריטים שעליכם לזכור (שבעת פלאי תבל, שלושת משפטי החפיפה, שבעת בנייני הפועל וכדומה).

3. חלוקה לקבוצות

הנה עוד רשימה של 15 מספרים. קִראו אותה ואחר כך כתבו אותה מזיכרונכם.

3,98,22  76,8,45  12,54,33  30,84,93  66,5,17

נכון שעכשיו היה קל יותר לזכור? הסיבה פשוטה. המוח שלנו זוכר בדרך כלל עד שבעה פריטים בבת אחת. זו הסיבה שמספרי טלפון הם בני שבע ספרות. כשאנחנו מחלקים את הנתונים לקבוצות, אנחנו מסוגלים לזכור שבע קבוצות, שבכל אחת מהן יש שבעה פריטים. דרך אגב, אנחנו עושים את זה באופן טבעי לגמרי. חִשבו כיצד אתם אומרים את מספר הטלפון שלכם או את מספר תעודת הזהות. באופן טבעי אתם מחלקים את הנתונים לקבוצות, כי כך קל יותר לזכור את הפרטים.

4. אמצעי זיכרון

מי מכיר את דינה ברזילי? אם אינכם מכירים, אני בטוח שכל ההורים שלכם מכירים. מספרה האישי של דינה ברזילי היה 496351. צבע עיניים כחול, צבע שיער ערמוני, הגובה 160 ס"מ, משקל 58 ק"ג. איך אני זוכר? כל הפרטים האלה מופיעים בשיר ידוע, שהיה מאוד פופולרי בצעירותי. ואם אתם לא מכירים אותו, אני בטוח שרבים מכם זוכרים בעל פה חלק משירי הילדים שהכרתם או דקלומים שונים (זוכרים את "הסבון בכה מאוד"?). אפילו טייסי קרב מדקלמים את רשימת הבדיקות שעליהם לבצע לפני ההמראה.

אמצעי זיכרון הם טריקים קטנים שעוזרים לנו לזכור. שיר, דקלום, ראשי תיבות וכדומה. דרך אגב, ראשי תיבות הם רעיון מצוין. כך זוכרים את הפרטים היבשים שמלמדים אותנו בצבא. רבים מכם מכירים את המילה פזצט"א. אלה הם ראשי התיבות של סדר הפעולות שעל החייל לבצע כשהוא נתקל באויב: פול, זחל, צפה, טווח, אש. לא תמיד אפשר ליצור ראשי תיבות, אבל כשאפשר, זה יעיל ביותר.

5. שימוש בחושים רבים

הזיכרון שלנו ניזון מחושים. ככל שנוכל להשתמש בחושים רבים יותר כדי לשנן מידע מסוים, כך גדל הסיכוי שנזכור אותו. זו הסיבה שבגללה יש לוח בכיתה. כשאנחנו לומדים בבית הספר, אנחנו נעזרים בשני חושים לפחות - ראייה ושמיעה. כשאנחנו מתכוננים למבחן, אנחנו משתמשים בדרך כלל רק בחוש הראייה (בזמן הקריאה). כדאי להשתמש בכמה שיותר חושים בזמן הלימוד. למשל, אם לומדים למבחן בהיסטוריה, אפשר לקרוא את החומר (חוש הראייה), לכתוב ראשי פרקים (חוש המישוש) ולהקריא בקול את מה שכתבנו (חוש השמיעה). אני יודע שמביך לשבת לבד בחדר ולהקריא היסטוריה של ימי הביניים בקול רם. אבל זה מאוד מועיל ואינו גוזל אפילו דקה. אם כבר אתם יושבים וקוראים, כִּתבו וקִראו בקול. אפשר אפילו להקליט את החומר ואחר כך להקשיב לו. שוב, מימוש העצות האלה כמעט ואינו גוזל זמן. אם יש לכם אפשרות להפעיל גם את חוש הטעם והריח, זה מצוין. דרך אגב, כשלומדים בצבא על לוחמה כימית, כל החיילים נכנסים לחדר שיש בו גז מדמיע. כך הם יכולים לחוש את מה שלמדו ולזכור טוב יותר.

 

איך נזכור את חמשת העקרונות האלה? יש להם שֵם: "ריח אש": ראשונות ואחרונות, ידיעת מספר הפריטים, חלוקה לקבוצות, אמצעי זיכרון, שימוש בחושים רבים.

בהצלחה!

 

 

 

מספיק עד מספיק בקושי - זהו הציון הממוצע שהשיגו תלמידי כיתות ד' במבחן ארצי במתמטיקה בנושאים הדורשים חשיבה מתמטית. נושאים אלו מהווים אבני יסוד להמשך לימוד המתמטיקה בכיתות הגבוהות. הציון הממוצע משִקלול כל החלקים במבחן היה 69, אך בתחומים מורכבים הדורשים הבנה מתמטית, קיבלו התלמידים ציונים נמוכים מ-65. בתחום זה נדרש מהתלמידים להבין בעיות מילוליות בנוסף להבנה המתמטית. לעומת זאת בתרגילים שקשורים לפעולות פשוטות כמו חיבור וחיסור הציון הממוצע היה 81. עוד נמצא כי בנות השיגו ציונים נמוכים מהבנים כמעט בכל התחומים, תלמידים יהודים הגיעו לתוצאות גבוהות מתלמידים במגזר הערבי, והמגזר החילוני מוביל בציונים על המגזר הדתי. לאור התוצאות החליט משרד החינוך לחייב את המורים לעבור השתלמויות הכוללות 240 שעות לימוד. בסיומן יבָחנו המורים, ומי שלא יעמוד בציון הנדרש לא יורשה להמשיך ללמד. מחקר זה ומחקרים אחרים מצביעים על כך שיש בעיה יסודית בתחום לימודי המתמטיקה בישראל, החל בכיתות הנמוכות ועד לכיתות הגבוהות.  (מתוך מעריב 7.10.02)