שפה חיה

מאת אלכסנדר וויליאמס

הלו, אימא, כאן הגור שלך מדבר. יש פה איזה יצור שאני לא מבין את השפה שלו. אם הוא קוף כמוני, למה הוא מדבר בשפה  מוזרה?

לפני מספר שנים שוחחתי עם ידיד שמאמין הן באלוהים והן באבולוציה. בתגובה לביקורת שמתחתי על דעותיו הוא אמר: "אם אלוהים לא יצר את האדם כהתפתחות של הקוף, מדוע הוא עשה אותנו כל כך דומים לקופים?". האמת היא שהתקשיתי לענות על השאלה.

אבל נדמה לי שהיום יש לי תשובה. אני חושב שאלוהים רצה שנזכור שאנחנו יצורים שנבראו. גם כך שלטונו של האדם על הבריאה מתאפיין ביהירות, בנצלנות ובמקרים רבים באכזריות. תארו לכם כמה גרוע היה המצב אילולא היו בעולם יונקים, אילולא היו בעלי חיים שמזכירים לנו, לפחות במידת-מה, את עצמנו. אילו היו בעולם רק זוחלים, דוּחיים, חסרי חוליות ויצורים נחותים אחרים, ההבדל העצום בינינו לבינם היה גורם לנו לחשוב שאנחנו אלוהים בכבודנו ובעצמנו.

למרות שרבים מדגישים את הדמיון הגנטי בין בני האדם לחיות, כולם יודעים שיש שוני גדול. אחד ההבדלים המהותיים קשור לשפה.

שפה אנושית

מרטין נוואק, לשעבר פרופסור לביולוגיה מתמטית באוניברסיטת אוקספורד והיום ראש תוכנית המחקר לביולוגיה תאורטית באוניברסיטת פרינסטון, טוען שהשפה האנושית היא המאפיין המעניין ביותר שהתפתח ב-500 מיליוני השנה האחרונות. לדעתו, התפתחות השפה האנושית היא העובדה המרתקת ביותר אודות האדם.

כל בעלי החיים מְתקשרים זה עם זה. הציפורים מצייצות, הכלבים נובחים, הדבורים מזמזמות ורוקדות, השימפנזים מבטאים את עצמם על ידי הבעות פנים וגירוד האף. אפילו הנמלים נוגעות זו בזו כדי לספר לחברותיהן היכן יש מזון ועל פעילויות שונות בקן. אבל רק בני האדם משתמשים בשפה תחבירית.

שפה תחבירית היא שפה שבה ניתן להשתמש בסמלים (מילים, דימויים וכדומה) באין-ספור אפשרויות ושילובים. כל תקשורת בנויה מסמלים, ולכל קול או תנועה יש משמעות. הכלבים נובחים בצליל אחד כשהם מברכים לשלום את בעליהם, ובקול אחר כשהם מתריעים מפני פולש. הקופים יכולים ללמוד סמלים, אבל ברוב המקרים לסמל מסוים יש משמעות אחת ויחידה עבורם. לפעמים ניתן ללמד קופים סדרה של סמלים, אבל העיקרון של משמעות אחת לכל סמל נשמר. גם כשהם לומדים לזהות סדרה של סמלים, אין בעיניהם כל משמעות לסדר הופעתם של הסמלים, וכל סמל זוכה להתייחסות זהה בכל המקרים.

לעומת זאת, השפה האנושית מסוגלת להשתמש ב-22 אותיות (כמו בעברית למשל) ולהרכיב מהן אין-ספור ביטויים, לחבר ספרי ילדים, ספרי פרוזה מורכבים כמו "מלחמה ושלום" ואפילו אנציקלופדיות בעלות כרכים רבים. בשפה האנושית יש לכל סמל יותר ממשמעות אחת, וגם הסדר של הסמלים קובע את משמעותם. הקוף מסוגל לקשור בין סמל מסוים לבין פרח. בני האדם יכולים לכתוב אלפי ספרים על פרחים ועדיין לא למצות את הנושא עד תום.

הסיבה לכך ברורה: אלוהים העניק לנו שפה כדי שנוכל לְתקשר אתו וזה עם זה. אבל כיצד מסבירים חסידי האבולוציה את מקור השפה האנושית? התשובה היא פשוטה: הם אינם מסוגלים לספק הסבר סביר.

לימוד השפה

יש משהו מוזר בדרך שבה ילדים רוכשים שפה. התינוקות לומדים את שפת אמם כשהם שומעים את הוריהם מדברים. איש אינו מלמד את הילדים את חוקי השפה, ולמעשה רוב ההורים אינם מכירים כלל את החוקים הללו. אחת התשובות לפרדוקס הזה היא שהילד לומד את השפה על ידי התנסות וטעייה, כשהוא מסיק מסקנות מתוך השגיאות שהוא עושה. הוא מַשווה את מה שהוא שומע עם חוקי הדקדוק הבסיסיים שטבועים בו מרגע לידתו. החוקים הבסיסיים האלה נקראים חוקי דקדוק כלל עולמיים.

חסידי האבולוציה אינם אוהבים את הרעיון הזה, משום שהוא מעיד על תכנון מוקדם. החוקים הבסיסיים האלה חייבים להתאים לפחות ל-6,000 השפות שקיימות היום בעולם (ביניהן שפת הסימנים. החירשים והאילמים משתמשים בשפת הסימנים באותו אזור במוח שבו אנשים אחרים משתמשים כדי לדבר). מספר החוקים הבסיסיים הוא מוגבל, אחרת התינוק לא היה מסוגל לברור את הדרך הנכונה שבה עליו לומר דבר מסוים. חשוב גם לזכור שהשפה משתנה כל הזמן, ושאין ילד ששומע רק שפה רהוטה, שהרי כולנו טועים בדיבורנו. הנקודה היא שכל הילדים שגדלים באותה סביבה לומדים את אותה שפה, ולכן ברור שהמטען הגנטי שלהם אינו מכשיר אותם ללמוד שפה מסוימת אלא שפה כלשהי.

איך יתכן שיכולת כזו תתפתח בעצמה, על ידי מוטציות ובררה טבעית? הנה ההסבר שנותן לכך מרטין נוואק.

התפתחות השפה

לדבריו, קודם כול עלינו להבין ששפה אינה שייכת לאדם היחיד אלא לכלל. או שהיא משותפת לכולם או שאין בה תועלת. מה הטעם שרק אדם אחד יכיר את כל החוקים הבסיסיים? חוקים אלה חייבים להיות טבועים בכולם, שכן שפה היא כלי של תקשורת עם הזולת, לא בין האדם לבין עצמו.

חסידי האבולוציה טוענים שהשפה התחילה להתפתח בשלב שבו לכל פרט באוכלוסייה הייתה שפה בסיסית משלו. לטענתם, השפה התפתחה באותה דרך שבה מתפתחים בעלי החיים, כלומר, שפה שהתאימה שרדה והאחרות נכחדו. כך, השפה המתאימה ביותר הפכה לנפוצה ביותר.

הבעיה של הטיעונים האלה היא שהם יוצאים מתוך הנחה שהשפה כבר הייתה קיימת וכך גם המטען הדקדוקי שלנו. כדי להסביר כיצד אוכלוסייה מסוימת מסוגלת לתקשר באמצעות שפה, הם טוענים שהכול התחיל מכך שהייתה אוכלוסייה שתקשרה באמצעות שפה. טיעון זה דומה לשאלה אם התרנגולת קדמה לביצה או הביצה לתרנגולת.

המומחים מסכימים

לואיג'י קבלי-ספורזה, פרופסור בדימוס מאוניברסיטת סטנפורד, כתב לאחרונה ספר על מפעל חייו, שעסק בקשר בין הקוד הגנטי של בני האדם לבין שיוכם הגאוגרפי ושפתם. בקורות חייו נכתב שהוא "מומחה בעל שם עולמי לגנטיקה של אוכלוסיות... במשך 55 שנה הוא פיתח שיטות מתוחכמות שבעזרתן אפשר ללמוד אודות מינים שהתפתחו, גזעים שונים, תרבויות ושפות" (מתוך הספר "גֵנים, אנשים ושפות", קבלי-ספורזה ל'Penguin Books, London, 2001).

המחבר מסכים עם נוואק על כך שהשפה היא ההבדל הבולט ביותר בינינו לבין הקופים. "ילדים נולדים עם יכולת מיוחדת לרכוש שפה... תכונה זו דורשת בסיס מתאים מבחינה אנטומית ונירולוגית. בסיס זה אינו קיים אצל הקופים, אבל הוא היה קיים אצל אבות אבותינו".

חוסר התאמה לתורת האבולוציה

אילו השפות התפתחו על פי המודל של דרווין, כלומר בהדרגה, היינו מצפים לגלות שפות מתקדמות לצד שפות פרימיטיביות. אבל האמת היא שכל השפות האנושיות הקיימות היום הן מורכבות מאוד. הדקדוק והתחביר בשפות של אנשים שנחשבים לפרימיטיביים הם לעתים קרובות מורכבים יותר מאלה של שפות בעולם המערבי.

אפשר לחלק את כל השפות המוכרות היום ל-17 משפחות. הבלשנים התקשו למצוא קשר כלשהו בין המשפחות השונות, ולכן, בלשנים רבים אינם מאמינים שיש הייררכיה בין השפות. קבלי-ספורזה מסביר: "כדי לבסס היטב את טיעונינו עלינו להודות שהבעיה לא נובעת רק מכך שלא הצלחנו לראות התפתחות של השפות. אין לנו כל ביטחון בכך שכל השפות התחילו באותו מקום. רוב הבלשנים טוענים שאין פתרון לבעיה הזו" (מתוך הספר "גֵנים, אנשים ושפות").

המומחים מסכימים שאין בנמצא הסבר להתפתחות השפות שמתאים לתורת האבולוציה, אבל הם אינם מוכנים להודות בכך. למרות הציטוטים שהבאתי מתוך דבריהם, הם מסרבים להגיע למסקנה המתבקשת.

לוח הזמנים המדהים

לא רק המורכבות של השפות מביכה את חסידי האבולוציה, גם לוח הזמנים שבו התפתחו השפות מוסיף על מבוכתם.

קבלי-ספורזה אומר: "רוב משפחות השפות התפתחו ב-25,000 השנה האחרונות". עבור מי שמאמין באבולוציה מדובר בנתון בלתי אפשרי, כי לא יתכן שהשפות התפתחו בתקופה מאוחרת כל כך. לדעת חסידי האבולוציה, השפה מבדילה בינינו לבין הקופים, והיא הייתה מנת חלקם של אבות אבותינו כבר לפני חמישה מיליוני שנה. להיכן נעלמו כל מיליוני השנים האלה בהתפתחות השפות? התשובה היא שהן לא נעלמו, הן מעולם לא היו קיימות.

כשלוקחים בחשבון את הממצאים של קבלי-ספורזה, הטוען שהשפות התפתחו לאחרונה ובתקופה קצרה, ברור שהדבר מתאים לסיפור מגדל בבל (בראשית י"א 1-9).

סיכום

תורת האבולוציה מתקשה לספק הסבר סביר להתפתחות השפה האנושית. גם חסידי האבולוציה מסכימים שכל שפה אנושית היא מורכבת מאוד, ושהיא התפתחה לאחרונה ובפרק זמן קצר.

בנוסף לכך אי אפשר למצוא שפה מקורית שממנה התפתחו השפות השונות, ובמקרה הטוב ניתן להגדיר רק 17 משפחות של שפות. אין כל עדות להתפתחות אטית והדרגתית של השפות. התיאור שבכתבי הקודש מתאים יותר לממצאים.

המאמר Apes, Words and People

מתוך Creation 25(3) June-August 2003

בשנת 1983 גילה חוקר אמריקני כי פילים מתקשרים זה עם זה ממרחקים גדולים בעזרת קולות נמוכים מסף שמיעה של בני האדם. גם הצפרדעים מקפצות האחת לעבר השנייה בעקבות קול הקרקור והן מעדיפות בצורה ברורה קולות שמשמיעים בני מינן.

הדבורים מדברות עם בני מינן לא רק בזמזום אלא גם בצורה מיוחדת שנקראת "ריקוד הדבורה". בעזרת ריקוד זה מעבירה הדבורה לחברותיה מידע אודות מיקום שדות פרחים ומסבירה להן מהו המרחק לשם ומהו הכיוון המדויק שבו הם נמצאים.

לווייתנים שוחים בקבוצות ומתקשרים ביניהן באמצעות "שירה". קולו של לווייתן נשמע באוזני חבריו עד למרחק של 32 קילומטר. הדולפינים, לעומת זאת, משמיעים קולות מיוחדים הנשמעים כשריקות ובאמצעותם הם מעבירים הודעות ומסרים מורכבים ביותר.

חלק גדול ממוח הדולפין עוסק בפיענוח ההדים החוזרים אליו וב"תרגומם" לתמונה של זה "שמדבר" אליו. כך יודע הדולפין איזה חפץ עומד מולו, מהו מרחקו, כיוונו, מהירותו וצורתו. דולפינים מסוגלים להבחין בין מינים שונים של דגים אפילו אם הם זהים בגודלם. כשדולפין צד הוא שולח "אלומת גלי קול" לעבר הדגים שהוא עומד לטרוף. זהו הסונר המשמש לאיתור הטרף וככל הנראה אף לשיתוקו.