יוסף איש רמתיים 

מאת ג'ף לייר

מי זה יוסף מרמתיים? היכן נמצאת רמתיים? מה הקשר שלו לישוע? הכירו את יוסף – עבד נאמן למשיח

על מי אתם חושבים כשאתם קוראים על מותו של ישוע ועל כך שהוא קם מהמתים? על החיילים הרומיים שהיכו ומסמרו את ישוע לצלב (יוחנן י"ט 1-4, 16-18)? על שמעון פטרוס שהתהלך עם ישוע במשך שלוש שנים והתכחש לו שלוש פעמים לפני מותו, למרות שהבטיח שלעולם לא יעשה זאת (מתי כ"ו 33-35, 69-75)? אולי על מרים שביקרה בקברו ומצאה אותו ריק (יוחנן כ' 1-18)? בדרך כלל אנחנו חושבים על האנשים האלו, אבל גם ליוסף איש רמתיים היה תפקיד חשוב בקבורתו של ישוע. יוסף הפגין רצון כן ואמיתי ללכת אחריו.

יוסף איש רמתיים ידע מה זאת אומרת לחיות בדרך שמפארת את אלוהים, ובעניין הזה הוא יכול לשמש דוגמה לכולנו. היו בחייו ארבעה מרכיבים עיקריים: נאמנות, אומץ לב, ענווה וציפייה לבואה של מלכות השמים. הבה נבדוק את ארבעת המרכיבים האלה, ונבקש מאלוהים שיעזור לנו ליישם אותם בחיינו.

עבד נאמן

יוסף בא מרמתיים, עיר ששכנה 24 קילומטר מצפון לירושלים. הוא היה אדם עשיר, וחבר בסנהדרין (מתי כ"ז 57, מרקוס ט"ו 43), "איש טוב וצדיק..." (לוקס כ"ג 50). מנקודת המבט של העולם, ליוסף היה הכול: כסף, מעמד דתי ושם טוב. אבל הוא לא התעניין בדברים האלה, אלא במה שהוא יכול היה לעשות כדי לשרת את האדון. הוא מאוד אהב את ישוע, ולא הסכים להתייחס אליו כמו שהתייחסו אליו שאר חברי הסנהדרין. יוסף רצה להפגין את אהבתו לישוע וביקש רשות לעטוף את הגופה בסדין נקי ולקבור אותה כראוי (מתי כ"ז 57-60). אחרי מותו של ישוע הוא הכין את גופתו לקבורה, וכך הוכיח שהוא עבד נאמן של ישוע.

עבד אמיץ

לאחר שהחיילים הכריזו על מותו של ישוע יוסף פנה לפילטוס, המושל הרומי, וביקש שיתנו לו את הגופה (יוחנן י"ט 38). פילטוס היה אדם חשוב ביותר באותה תקופה, אבל העובדה הזו לא מנעה מיוסף לגשת אליו ולבקש את גופת אדונו. אהבתו לישוע גברה על הפחד שלו מפני מושל גדול וחשוב. "אל תירא, כי עמך אני, אל תשתָע, כי אני אלוהיך, אימצתיך אף עזרתיך אף תמכתיך בימין צדקי" (ישעיה מ"א 10).

עבד עניו

יוסף לא נתן לעושרו ולמעמדו הגבוה לפגוע במסירות שלו למשיח. הוא הפגין ענווה כשהוריד את גופתו המדממת והפצועה של ישוע מן הצלב, והכין אותה לקבורה. הוא עטף את הגופה בסדין שהיו בו תערובת של מור ואוהלות, שקנה מראש (מרקוס ט"ו 46; יוחנן י"ט 39), ושם את הגופה בקבר מיוחד (מתי כ"ז 60). ליוסף לא היה אכפת לטפל בגופת מת, למרות שמעשה כזה נחשב לטמא. לא היה לו אכפת מה יחשבו אחרים על מסירותו לישוע. ישוע עמד בראש סדר העדיפויות שלו. "האם אל בני אדם אני מִתרצה כעת, או אל אלוהים? האם משתדל אני למצוא חן בעיני בני אדם? אילו עדיין השתדלתי למצוא חן בעיני בני אדם, לא הייתי עבד המשיח" (גלטים א' 10).

עבד שמצפה לבואה של מלכות השמים

יוסף קיווה לבואה של מלכות אלוהים. מרקוס כתב עליו ש"גם הוא מחכה למלכות האלוהים" (מרקוס ט"ו 43). לבו וחייו של יוסף התמקדו בנצח, ולא בדברים בני חלוף. "ואין אנו צופים אל הדברים הנראים, אלא אל אשר אינם נראים, כי הדברים הנראים לשעה הם, אבל הבלתי נראים - לעולמים" (השנייה לקורינתים ד' 18).

סיכום

חייו של יוסף איש רמתיים התאפיינו בנאמנות, אומץ לב, ענווה וציפייה לבואה של מלכות השמים. האם גם אנו בעלי תכונות אלה?

הפגינו נאמנות על ידי ציות לדבר אלוהים. ישוע אמר: "אם אתם אוהבים אותי, הרי שתשמרו את מצוותַי" (יוחנן י"ד 15). הפגינו אומץ במצבים קשים. בטחו באלוהים. הוא עמנו, ולעולם לא יעזוב אותנו. " 'לא ארפך ולא אעזבך'. על כן נבטח ונאמר: 'ה' לי בעוזרָי, לא אירא מה יעשה לי אדם' " (עברים י"ג 5-6). הפגינו ענווה על ידי התחשבות בצורכי אחרים, לפני שאתם חושבים על הצרכים שלכם. "כל אחד אל ידאג רק לענייניו, אלא גם לענייניו של זולתו (פיליפים ב' 4). צפו למלכות השמים ותנו מזמנכם ומרכושכם למען המשיח. "אִצרו לכם אוצרות בשמים, במקום אשר עש וחלודה לא ישחיתו וגנבים לא יחפרו ולא יגנבו" (מתי ו' 20).