SEX – ישר ולעניין!

מאת פיל ארתור

החברה בימינו חושבת שסקס חופשי הוא סמל לנאורות ולהצלחה. מה חושב על כך אלוהים? 

יש משהו מאוד מפחיד בסיפור על דוד ובת שבע. הוא מזכיר לנו שגם אדם טוב עלול לשקוע עמוק בבוץ. גם אדם מאמין, שפעיל בקהילה ובגוף המשיח, אינו מחוסן בפני פיתויים. סיפורם של דוד ובת שבע מלמד שדוד עשה מעשה חמור. ראשית, הוא פטר את עצמו מהאחריות להוביל את הצבא במלחמה. מאותה נקודה ואילך הוא רק הוסיף חטא על פשע. הוא ניצל את מעמדו ואת כוחו כדי לפתות אשת איש. כשהיא נכנסה להיריון, הוא המציא סיפור כיסוי והביא לרצח של אדם יקר. לבסוף, הוא הוליך את עצמו שולל, רק כדי לגלות שאת אלוהים אי אפשר לרמות. אבל החטא העיקרי של דוד הוא הפרת מצוות אלוהים במודע. הוא נאף עם בת שבע - כלומר, קִיים אתה יחסי מין מחוץ למסגרת הנישואים. הכתובים מלמדים בבירור שנישואים הם ברית בין גבר אחד לאישה אחת, ושרק במסגרת ברית הנישואים מותר לקיים יחסי מין. הדיבר השביעי – "לא תנאף" - אוסר על קיום יחסי מין מחוץ לנישואים, אפילו בין בני זוג מאורסים, אפילו אם בני הזוג החליטו לקיים נישואים פתוחים, כלומר שמותר לשניהם לקיים יחסי מין גם עם אנשים נוספים.

אנחנו חיים בחברה שחושבת שניאוף הוא לאו דווקא דבר רע. מדוע שהניאוף יהיה דבר רע? הרי זה דבר מקובל אצל שחקני קולנוע והגיבורים בספרים. העיתונים מלאים כתבות בנושא, שמעודדות את הקוראים לנהוג כך כי "זה טוב". כל עוד איש אינו יודע, איש אינו נפגע. לכן אין כאן כל נזק. בני נוער רבים בימינו פעילים מבחינה מינית. מספרן של הנערות שנכנסות להיריון הוא גבוה מאוד. עוד לא קם הדור שלמד בבית הספר "חינוך מיני" באינטנסיביות שבה לומד את הנושא הדור שלנו. אבל האמת היא שבני נוער זקוקים ליותר מעצות והסברים טכניים על יחסי מין, אמצעי מניעה ומחלות מין. הם צריכים לאזור אומץ ולהגיד "לא!".

העיקרון

ניאוף אינו קשור רק ליחסי מין. ניאוף קשור גם לכנות, מחויבות, אמון וקיום הבטחות. אלוהים שונא ניאוף כי הוא עצמו מקיים את הבטחותיו. הקשר בין אלוהים לקהילה מתנהל על בסיס של ברית שנכרתה כבר בימי בראשית, ואת הברית הזאת הוא לא הפר מעולם. במילים אחרות, לישוע יש כלה אחת - הקהילה, והוא תמיד היה ותמיד יהיה נאמן אך ורק לה. נואף הוא בעצם בוגד. קודם כול הוא בוגד בבת זוגו, כי כשנישא לה הוא הבטיח לשמור את עצמו לה בלבד. שנית, הוא בוגד בעצמו משום שהוא הופך את הבטחתו לחסרת ערך, ושלישית, הוא בוגד בכל האנשים שהיו עדים להבטחתו, וביחוד באלוהים שהוא עד לכריתת הברית. אנשים שמקיימים יחסין מין לפני הנישואים בוגדים בראש ובראשונה בעצמם ובבן זוגם העתידי, משום שהם מרוקנים את הקשר שלהם עם בן הזוג מכל ערך או משמעות.

איפה זה מתחיל?

עמדתו של ישוע לגבי ניאוף היא ברורה ביותר. "שמעתם כי נאמר 'לא תנאף'. ואני אומר לכם שכל המביט באישה מתוך תאווה אליה, כבר נאף אותה בלבו. אם עינך הימנית תכשיל אותך, נקר אותה והשלך אותה ממך, כי מוטב לך שיאבד אחד מאיבריך משיושלך כל גופך לגיהינום. ואם ידך הימנית תכשיל אותך, קצץ אותה והשלך אותה ממך, כי מוטב לך שיאבד אחד מאיבריך מרדת כל גופך לגיהינום" (מתי ה' 27-30). בפסוקים האלו ישוע מזכיר לנו שלב הבעיה הוא הבעיה שבלב. רבים חושבים שפנטזיות מיניות לא מזיקות כלל, אבל ישוע מגדיר אותן כניאוף. גם אם רק חשבנו ולא עשינו דבר, אנחנו אשמים. אין טעם לומר שדבר לא קורה כשאנחנו מפנטזים, כי זה קורה אין-ספור פעמים בראש שלנו, ובדרכים שונות.

באופן כללי ניתן לומר שפנטזיות מהוות פיתוי גדול יותר עבור בנים מאשר עבור בנות, אבל הסיכון קיים אצל שני המינים. איש אינו מחוסן בפני הרצון להפשיט מישהו בעיניים, ואחר כך לתת לדמיון שלו להשתולל ולעשות את כל מה שהוא לא מעז לעשות במציאות. אנשים רבים הם בתולים מבחינה גופנית, אבל לא בראשם ובמחשבותיהם. ישוע נתן פתרון מאוד אכזרי לבעיה הזו: "אם ידך הימנית תכשיל אותך, קצץ אותה".

לפני שנים רבות חי באלכסנדריה אדם ששמו אוריגנס. הוא התקשה לעמוד בפני פיתויים מיניים. הוא לקח את דבריו של ישוע בנושא ברצינות רבה, וסירס את עצמו. אילו הבנו את דבריו של ישוע כפשוטם, היינו חיים היום בחברה שמלאה אנשים ללא עין, יד או רגל. אולי ישוע לא התכוון שנקצץ יד או נעקור עין, אבל הוא ודאי התכוון שננקוט צעדים חמורים כדי לחדול מניאוף. בשורה התחתונה הוא בעצם אמר: "הוקיעו כל דבר שמעודד אתכם לחשוב בצורה כזו או לחיות כך".

מה רואות העיניים שלכם?

דוד התפתה בגלל משהו שראה. יתכן שבת שבע הייתה צריכה לבחור מקום רחצה נסתר. בכל אופן, כתבי הקודש אינם מרמזים שהיא ניסתה למשוך את תשומת לבו של דוד, ולכן כל האשמה רובצת על כתפיו. כך או אחרת הוא לא היה צריך לצפות בה. תעשיית הפורנוגרפיה מנסה לעודד ניאוף באמצעות העיניים. הגישה הפמיניסטית צודקת כשהיא טוענת שהפורנוגרפיה משפילה את האישה. הפורנוגרפיה מעודדת גברים לחשוב שהם מביטים רק בגוף. איש אינו פותח גיליון של פלייבוי רק משום שהוא מעריך את חוש ההומור או את החמלה והיושר של הבחורות שמצולמות שם. איך היינו מרגישים אם מישהו מבני משפחתנו היה מצולם לעיתון כזה? כל בחורה היא האחות או הבת של מישהו. אבל העניין אינו מסתיים עם עיתונים פורנוגרפיים. כל חנות וידאו מוכרת סרטים שיש בהם סצנת מיטה אחת או יותר. סצנות כאלה מופיעות אפילו בפרסומות לשמפו, לתה או למיץ תפוזים. איך נוכל "לקצץ את היד" בנוגע למה שאנחנו רואים או קוראים?

הבחורות צריכות להקפיד על לבושן

בחורות רבות מנצלות את העובדה שבחורים מתגרים על ידי מראה עיניים. אני מכיר בחורה שניצלה את העובדה הזאת בלימודיה באוניברסיטה. בכל שיעור אנגלית היא פתחה כפתור או שניים בחולצה, כדי שהמרצה יהיה מתוח ומבולבל. יחד עם זאת יש בחורות תמימות שאינן מבינות איך הלבוש שלהן משפיע על בחורים. האסלאם אומנם נוהג בקיצוניות בנושא לבושן של הנשים, אבל הנשים המוסלמיות כנראה זוכרות את מה שהנשים במערב שכחו מזמן.

הבחורים צריכים להקפיד על הדברים שהם מסתכלים עליהם

במקרים מסוימים, התגובה הטובה ביותר היא פשוט לברוח. דוד היה צריך לרדת מגג הבית ולהעסיק את עצמו במשהו אחר, במקום להביט בבת שבע. אסור לנו לאבד שליטה על מחשבותינו. פתגם דני ידוע אומר: "על אף שהציפור עשויה לרחף מעל ראשך, אל תניח לה לבנות את קִנה בשערותיך". אם מראה של אדם מסוים מעורר בנו תאווה, עלינו להתפלל עבורו ולהיזהר פן ניפול בחטא.

פעילות מינית בין צעירים נתפסת בימינו כדבר מובן מאליו. בדיונים על מחלת האיידס, למשל, האמונה המשיחית אינה מוצגת כפתרון מעשי כי עצם הרעיון להימנע מיחסי מין מחוץ למסגרת הנישואים אינו מתקבל על הדעת. הפתרון הזה נדחק הצדה, ואינו מהווה כל משקל. לעומת זאת, כמעט בכל מדור של שאלות ותשובות בעיתוני נוער, מתייחסים לבחור או לבחורה שרוצים לחכות עם יחסי מין עד לחתונה כאל מוזרים, מדוכאים או לא בריאים.

הסכנה רובצת לפתחנו, ולפעמים איננו מתייחסים אליה ברצינות הראויה. למשל, אנחנו שואלים: "אם אסור לקיים יחסי מין לפני הנישואים, כמה רחוק כן מותר להגיע?". זה כמו לשאול: "אם אסור להרוג אנשים, כמה עצמות בכל זאת מותר לשבור להם?".

אסור לנו לבטוח בעצמנו. ברגע שמתעורר בנו רצון עז, קשה לנו להתנגד. לכן, אם יש לנו מערכת יחסים קרובה עם בן המין השני, עלינו להיזהר יותר מתמיד . "משחק מקדים" צריך להיות חלק מיחסי מין. מאוד מסוכן ללכת עד הקצה, כי זה כמו ללכת על סף התהום. ברגע שמתחילים ליפול, אי אפשר לעצור. קל מאוד להגיע לנקודה שבה כבר קשה ללחוץ על הבלמים, לכן מוטב לא להתחיל בכלל.

לבחורים יש נטייה לכפות את רצונם בדברים האלה. אבל הם צריכים להבין שכאשר בחורה אומרת "לא", היא מתכוונת ל"לא", לא ל"אולי". כדאי לנהוג בחוכמה ולהציב גבולות ברורים.

ברור שבני זוג רוצים להראות את אהבתם זה לזה, אבל נשיקות וחיבוקים יכולים להוביל להרבה דברים אחרים. לכן מוטב להחליט מראש אילו נשיקות וחיבוקים אסורים עד אחרי הנישואים. יש לקבוע גבולות ברורים, וכשעוברים אותם, להתפלל על כך עם בן הזוג ולבקש מאלוהים שיסלח ויעזור לנו להחזיר את הגבולות למקומם.

מאותה סיבה עלינו להימנע ממצבים שבהם אנחנו נמצאים זמן ממושך במקומות חשוכים ואינטימיים. יש זוגות שנוסעים לחופש יחד ואפילו ישנים באותו חדר. אני מכיר זוג שהתארס וחי יחד באותו בית במשך שנה לפני הנישואים. הם אומנם הקפידו לישון בחדרים נפרדים בלילה, אבל אינני בטוח שהייתי מסוגל להתאפק מלפתוח את דלת חדרה של ארוסתי. בכל מקרה, מה חשבו השכנים כשראו את הזוג יוצא לעבודה בכל בוקר, אחרי שבילו את לילותיהם באותו בית?

זוג שמאפשר למיניות לשחק תפקיד מרכזי ביחסיהם, עלול למצוא שהבסיס ליחסים הוא לא נכון. מה מחזיק את הזוג יחד? החברות או המיניות? האמונה המשותפת או התאווה המשותפת?

ברגע שזוג מחליט להתחתן, כדאי שהאירוסים ימשכו תקופה קצרה. אנשים מתארסים לתקופה ארוכה בגלל בעיות כספיות או חברתיות שהם רוצים לפתור לפני הנישואים, אבל האם זה חכם "לחכות עד שהמצב הכספי יסתדר"? עדיף להתמודד ביחד עם הקשיים הכלכליים ולדעת שהזוגיות מפארת את אלוהים, מאשר לחכות, למצוא את עצמנו מול פיתוי ולעתים קרובות להיכשל.

התמודדות עם העבר

דוד חטא, ולחטאו היו השלכות שהשפיעו על כל משפחתו. גם בימינו, רגעים של  תאווה ואנוכיות עלולים להביא לתוצאות נוראיות שישפיעו על כל מהלך חיינו. אין איש שהצליח לעמוד בכל אמות המידה שישוע הציב לנו. חלק מכם ודאי התנסו בפעילות מינית כלשהי בעבר, והיום מתחרטים על כך. אלה שנמנעו בנחרצות מקיום יחסי מין לפני הנישואים, נכשלו לעתים במחשבות. כמשיחיים עלינו לשאוף להיות טהורים במחשבותינו ובכוונותינו, אבל אסור שהמאמץ הזה יהפוך אותנו לאנשים כעוסים ועצובים. עלינו לזכור שבקהילה הקדומה היו הרבה אנשים שסטו מדרך אלוהים, אבל גם הם טעמו את סליחת החטאים ואת החיים החדשים שיש במשיח. "אינכם יודעים כי עושי עוול לא יִרשו את מלכות האלוהים? אל תיטעו, לא זונים ולא עובדי אלילים, לא מנאפים ולא עושי זימה ולא יודעי משכב זכר, לא גנבים ולא חמדנים, לא סובאים ולא מגדפים ולא חומסים יִרשו את מלכות האלוהים. וכאלה היו כמה מכם, אבל אתם רוחצתם, אתם קודשתם, אתם הוצדקתם בשם האדון ישוע המשיח וברוח אלוהינו" (הראשונה לקורינתים ו' 9-11). "אם נתהלך באור, כמו שהוא באור, כי אז התחברנו זה עם זה ודם ישוע המשיח בּנוֹ מטהר אותנו מכל חטא" (הראשונה של יוחנן א' 7).

תודה לאל שאיננו צריכים לעשות טעויות רק משום שכבר עשינו אותן בעבר!

המאמר Straight Talk about Sex

מתוךFree magazine October/November 2003

עדות אישית

אילו יכולתי להחזיר את הגלגל לאחור ולשנות את המצב – להגיד "לא!", לקום וללכת. למה הרשיתי לעצמי להגיע כל כך רחוק? היום אני משומשת. איזה בחור מאמין ירצה בי?

אני כל כך רוצה בחור מאמין שאוהב את אלוהים וששמר על עצמו. אבל למה שבחור כזה ירצה אותי? אני הרי הייתי חלשה, לא שמרתי על עצמי למענו, חטאתי.

המחשבות האלה אינן מרפות, הן מעסיקות את מוחי גם היום, למרות שעברו כל כך הרבה שנים מאז שהיה לי חבר וקיימנו קשר פיזי. גם אז הייתי מאמינה וידעתי שאני חוטאת. ידעתי שיבוא יום ואצטער על כך, רק לא הבנתי עד כמה. בחרתי להתרחק מאלוהים וללכת בדרך שלי, למלא את התאוות שלי. ואז, אחרי שזה קרה בפעם הראשונה, כבר לא היה אכפת לי אם זה יקרה שוב ושוב, כי בעצם מה זה משנה?

אבל זה מאוד משנה. השטן מנסה לשכנע אותנו שאם חטאנו פעם אחת הכול אבוד ולכן אפשר להמשיך לחטוא. אבל זה לא נכון! הוא רק רוצה שנשקע עמוק בחטא שלנו ושנתרחק מאלוהים.

אבל אלוהים הבטיח לסלוח למי שחוזר בתשובה. אומנם אינני יכולה להתעלם מהחטא הנורא שעשיתי. אני חוששת מהיום שבו אצטרך לספר לבעלי המיועד שלא יוכל לקבל אותי טהורה כפי שראוי, שבגדתי בו עוד לפני שהכרנו. התמונות מהעבר והפחד מהעתיד אינם נותנים לי מנוח.

כן, אלוהים בחסדו סלח לי כי באמת חזרתי בתשובה. אבל יהיה עלי להתמודד עם תוצאות החטא עד יומי האחרון.

אל תתפתו לחשוב שאם תחטאו זה לא נורא כי אלוהים יסלח לכם. קודם כול הוא אינו חייב לנו דבר, וחוץ מזה, אני יכולה להעיד שגם לאחר שהוא סלח, הסבל בגלל החטא נמשך בלי סוף.

היו חזקים. אל תיכנסו לקשר שברור לכם שאינו טהור ואינו על פי רצון אלוהים. שמרו על האוצר שאלוהים נתן לכם והעניקו אותו רק לבן הזוג שאלוהים יעד לכם. ההמתנה אולי קשה אבל תוצאות החטא כואבות ובלתי הפיכות.

אלוהים הוא רב-חסד, ואם כבר חטאתם הוא נאמן לסלוח לחוזרים בתשובה. ישוע מסר את נפשו בעד חוטאים כמוני, אבל אני ממליצה לכם בכל לב לא לעשות את הטעות שעשיתי. המחיר שאני משלמת הוא גבוה מאוד. וזכרו שעליכם להישאר טהורים עבור בן זוגכם העתידי.