לצפות בטלוויזיה ולהישאר בחיים

מאת דוד קירק ואלד אליאס

הטלוויזיה מאפשרת למיליוני אנשים לצחוק מאותה בדיחה באותה עת, ועם זאת לחוש בדידות. אם כך, מדוע אנחנו מרותקים אליה? מה היא נותנת לנו?

איזה מקום תופסת הטלוויזיה בחייכם? באילו סדרות אתם צופים? "המורדים"? "בטי המכוערת"? "חברים"? "ויל וגרייס"?

האם אתם מרגישים נוח עם התוכניות שאתם צופים בהן? האם אתם מרוצים ממספר השעות שאתם מקדישים לצפייה בטלוויזיה? לפעמים אפילו איננו בודקים את לוח השידורים. אנחנו עייפים, "נמרחים" על הספה ופשוט בוהים במה שמוקרן באותו רגע. לפעמים, אנחנו מכירים בעל פה את לוח השידורים, ויש סדרות שאנחנו צופים בהן באופן קבוע. אבל האם חשבתם אי- פעם על הנושא הזה ברצינות? האם יכול להיות שהטלוויזיה היא כמו סם? האם חשבתם עד כמה משפיעים עליכם האלימות והערכים הירודים שאתם צופים בהם, גם מבחינה רוחנית? האם שקלתם אם בכלל נכון לצפות באופרות סבון? נדמה לנו שהטלוויזיה מלמדת אותנו על העולם שאנחנו חיים בו, שיש לה ערך תרבותי, שמה שמשודר בה הופך לשיחת היום. אנחנו נוהגים להצטדק ולומר שדרך הטלוויזיה אנחנו מגלים כמה נהדר הוא העולם שאלוהים ברא, ושהצפייה בה מועילה לנו גם אם מדי פעם התכנים הם שליליים. הרי אין כל רע בלצפות במשחק כדורגל או בסרט טוב. אנחנו חושבים שהטלוויזיה היא העולם האמיתי, והרי ישוע רוצה שנחיה בעולם האמיתי.

כוכב לכת ושמו טי. וי.

"טלוויזיה היא דבר טוב. היא מחברת אותנו. היא גורמת לנו לצחוק ולבכות. האם קיים כלי תקשורת חזק יותר, מידי יותר ומהנה יותר מהטלוויזיה?". כך טענה רשת הטלוויזיה האמריקנית  ABCב-1997. ואם נשים בצד לרגע את כל השיקולים המוסריים, יהיה קשה לחלוק על כך. יש היום בעולם כ-1.2 מיליארד מקלטי טלוויזיה, וזהו נתון מרשים כשלעצמו.

כולנו מבינים שהטלוויזיה חודרת יותר ויותר אל תחומים שונים בחיינו. אנחנו רגילים שהיא מעדכנת אותנו, משעשעת אותנו ומוכרת לנו. אבל יותר מכול, הטלוויזיה משכנעת אותנו לצפות בה עוד ועוד.

אנחנו צרכנים נלהבים של טלוויזיה, צורכים אותה כמו שצורכים מזון. אנחנו מסוגלים לשבת ולצפות באלפי פרסומות וסדרות, שאמורות להפוך אותנו לשמחים וטובי לב מצד אחד, אבל גם לשקרנים ואלימים מצד שני.

עלינו לזכור שהטלוויזיה אינה מתכוונת להיעלם מחיינו. היא חלק מהם.

האם אלוהים צופה בטלוויזיה?

כמובן שכן, הוא צופה בנו בשעה שאנחנו צופים בטלוויזיה. אלוהים הוא מבקר הטלוויזיה שבעזרתו עלינו לבחון הכול. איך נדע מה הוא חושב? על פי אמות המידה שהוא סיפק לנו בדברו.

"לא יהיה לך אלוהים אחרים על פנָי" (שמות כ' 3).

אלוהים רוצה לעמוד בראש סדר העדיפויות שלנו, במרכז החיים והמחשבות שלנו. האם אנחנו צופים בטלוויזיה יותר מדי?

"עתה שימו לבכם להתהלך בזהירות... כחכמים המנצלים כל הזדמנות, שכן הימים רעים" (אפסים ה' 15-16).

הימים הולכים ונעשים רעים יותר, ולכן עלינו להתמקד בחיים שיש לנו במשיח. אלוהים רוצה שנמצה את חיינו, שננצל כל הזדמנות לשרת אותו.

"אל תידמו לעולם הזה, כי אם השתנו על ידי התחדשות הדעת כדי שתבחינו מה רצון אלוהים, מהו הטוב והרצוי והמושלם בעיניו" (רומים י"ב 2).

אנחנו בריאה חדשה. אומנם אנחנו חיים בעולם, אבל אלוהים רוצה שנהיה שונים מהעולם, שנאהב דברים אחרים ונחדש את דעתנו בעזרת דברו. אם אנחנו מקדישים את רוב זמננו לטלוויזיה, נהפוך דומים יותר לעולם במקום להיות שונים ממנו.

"אם עינך תכשיל אותך, נקר אותה והשלך אותה ממך" (מתי י"ח 9).

אם הטלוויזיה מהווה מכשול בחיינו, אם קשה לנו לשלוט במה שאנחנו צופים ובמספר השעות שאנחנו מקדישים לצפייה, מוטב שנודה בכך בפני עצמנו ובפני אלוהים, ונשליך את הטלוויזיה מחיינו.

תוכנית גמילה!

אם אנחנו "מכורים לטלוויזיה", עלינו להיכנס ל"תוכנית גמילה". זהו אתגר אמיתי. אם קשה לנו לכבות את הטלוויזיה כשתוכנית טובה נגמרת ומתחילה תוכנית שלא ראוי לצפות בה, אם אנחנו מזפזפים במשך שעות, כנראה שעלינו לעשות משהו בנדון. למשל, נסו לא לצפות בטלוויזיה במשך כמה ימים. אנשים שעשו זאת סיפרו שהתרגיל הזה עזר להם לבדוק את עצמם ולהשתחרר מהשלט. אם גם אנחנו נעשה כך, נוכל לבחון את עצמנו בצורה יותר יעילה. אם אתם חושבים שאלו שטויות – שאינכם מכורים לטלוויזיה, זו זכותכם, אבל שאלו את עצמכם אם אתם יכולים לחיות בלי טלוויזיה. אולי כן, וזה מצוין, אבל יכול גם להיות שלא. אולי כבר נשביתם בקסמיה. במקרה כזה עליכם לעשות משהו בנדון.

הנה דרך מקורית שתעזור לכם לבדוק זאת. נניח שמישהו נותן לכם שני שאלונים: אחד על טלוויזיה, כלומר על פרטים שקשורים בתוכניות טלוויזיה, והשני על חייו של ישוע. על איזה מהשניים תצליחו לענות טוב יותר? לפי התשובות שלכם תדעו במה אתם משקיעים את זמנכם. שאלו את עצמכם שאלה נוספת: איך אתם לומדים על העולם? כשאתם יושבים על הכורסה וצופים בטלוויזיה, או דווקא כשאתם פוגשים אנשים ומספרים להם על המשיח? עלינו לצאת ולהיפגש עם אנשים ולבשר להם. עלינו להיפגש עם חברינו המשיחיים, לשוחח אתם וללמוד מה זה אומר להיות אח או אחות במשיח. הצפייה בטלוויזיה בדרך כלל נעשית לבד, אפילו אם יושבים לידנו אנשים נוספים. כשאנחנו צופים בטלוויזיה, אנחנו לא ממש חיים בעולם אמיתי עם אנשים אמיתיים.

על גבי עטיפת הדיסק של זמר מפורסם נכתב, "טכנולוגיה היא סם ממכר. אנחנו גורמים לילדינו להתמכר ומביטים בהם בזמן שהם שקועים ב'תרדמת' ". לפעמים גם אנחנו שקועים ב"תרדמת". אנחנו מדליקים את הטלוויזיה ורואים ש-50,000 אנשים מתו בהודו. שתי שניות לאחר מכן אנחנו כבר צופים בקומדיה מצחיקה, ומפסיקים לחשוב על הטרגדיה שהתרחשה בהודו. הטכנולוגיה גורמת לנו לנהוג כך. היא מספקת לנו מציאות חלופית, שגורמת לנו להתעלם מהמציאות האמיתית.

כמה זמן אנחנו מבלים מול הטלוויזיה? כמה זמן אנחנו מקדישים לקריאת הכתובים? וכמה זמן לתפילה? דבר אחד אפשר לומר בביטחון: ביום שבו נמות ונעמוד לפני אלוהים, לא נחשוב: "הלוואי שהייתי מקדיש עוד קצת זמן לצפייה בטלוויזיה!" אלא "כמה חבל שלא השקעתי זמן רב יותר לתפילה".

לסנן או לא?

הבעיה היא לא רק עם הדרך שבה אנחנו משתמשים בזמן שלנו, אלא גם עם השימוש שאנחנו עושים בראש שלנו. האם אנחנו מסננים את הרעיונות שהטלוויזיה מביאה אלינו ואת המסקנות שהיא מציגה? האם אנחנו מסוגלים לומר מה מהדברים שאנחנו צופים בהם הוא טוב ומה סותר את דבר אלוהים? מה אינו מוסרי ומה עלול לפגוע בנו?

האם אנחנו בולעים בעינינו ובאוזנינו את כל מה שאנחנו רואים? רק אנחנו ואלוהים יכולים לענות על השאלה זו. עלינו להתחיל לסנן עוד לפני שאנחנו מתיישבים על כורסת הטלוויזיה. אם החלטנו לצפות במשהו שלא כדאי לצפות בו, המאבק שלנו בחטא כבר אבוד. אין כל סיבה לצפות בתוכנית שיש בה הומור גס ומלוכלך, סצנות מין או אימה "שׂטנית".

לא כל התוכניות הן גרועות וחסרות טעם, אבל לצערנו יש המון זבל בטלוויזיה. אלוהים נתן לנו מצפון כדי שנשתמש בו! אם יש לנו ספק לגבי תוכנית מסוימת, מוטב שנכבה את הטלוויזיה. אם אנחנו יושבים לצפות בטלוויזיה עם חברים, עלינו לגלות אחריות כלפיהם. יש דברים שאינם מהווים מכשול עבורנו, אבל עלולים להכשיל את חברינו.

יש כאלה שיאמרו שהטלוויזיה עוזרת להם להבין איך העולם חושב. זה נכון, אבל אנחנו הרי כבר יודעים איך העולם חושב: "העולם כולו שרוי בָּרע" (הראשונה של יוחנן ה' 19).

בן ג'ונסון, המנכ"ל של MTV אמר על קהל הצופים של הערוץ: "איננו מנסים להשפיע עליהם, הם כבר שייכים לנו!". האם גם אנחנו שייכים להם?

מלכות אלוהים מבקשת להשיב את סדרי העולם למה שהיו לפני החטא. היא יוצאת נגד הדרך שבה העולם חושב, ואנחנו חלק מהמהפכה הזאת. לכן עלינו להיות מהפכניים ולא להפוך לחלק מהמערכת ומהשיטה שמקובלת בעולם. עלינו לבדוק כל דבר, לבחון את נקודת המבט של העולם לאור דבר אלוהים, ולהיזהר כשאנחנו מתיישבים מול הטלוויזיה.

להעיף את הטלוויזיה מהחלון?

מה אתם חושבים? האם עלינו להפסיק לצפות בטלוויזיה לגמרי? צ'רלס ספרג'ון, דרשן ידוע, אמר שעל כל מאמין להחזיק את כתבי הקודש ביד אחת ואת העיתון ביד השנייה. אז עוד לא היו טלוויזיות, אבל הרעיון ברור.

הטלוויזיה אכן מבדרת אותנו. היא גורמת לנו לצחוק. היא מוסרת לנו מידע. יש לה יתרונות רבים. השאלה איננה "האם עלי להעיף את הטלוויזיה?", אלא "במה אני צופה וכמה?". "הפרושים והצדוקים ניגשו לנסות אותו (את ישוע) וביקשו ממנו להראות להם אות מן השמים. השיב ואמר להם: 'לעת ערב אתם אומרים, "מזג אוויר נאה, כי השמים אדומים". ובבוקר, "סגריר היום, כי אדומים וקודרים השמים". את פני השמים אתם יודעים לפרש, אך את אותות הזמנים אינכם יכולים?' " (מתי ט"ז 1-3). אותות הזמנים היו חשובים לישוע. הוא תקף את הפרושים מכיוון שלא ידעו לקרוא את אותות הזמנים. כדי שאנחנו נוכל לקרוא את אותות הזמנים, עלינו להיות מעורים במה שקורה סביבנו. אותות הזמנים בתרבות שלנו באים לידי ביטוי גם בתקשורת, שכוללת את הטלוויזיה. אבל כדי להיות מעורים במה שקורה סביבנו בצורה הנכונה, עלינו להשקיע מזמננו ולחשוב ברצינות על מה שאנחנו רואים.

ערוצי ספורט? מצוין! אבל אנחנו יכולים להגזים בצפייה גם בערוצים האלה. עלינו להגביל את הזמן שאנחנו יושבים לראות ספורט.

ערוצי טבע? ערוצים כאלה באמת מלמדים עד כמה נפלא הוא העולם שאלוהים ברא. אבל עלינו לזכור שתפיסת העולם שעומדת  מאחורי רוב התוכניות האלה תומכת באבולוציה, ולא בדבר אלוהים.

אופרות סבון? כעיקרון הן יכולות להיות רק בידור בלתי מזיק, אבל בדרך כלל הן אינן כאלה. למה שנבלה זמן כה רב בחברת אנשים דמיוניים במקום בחברת אנשים אמיתיים? חוץ מזה, הערכים שאופרות הסבון בנויות עליהם – בגידות, חוסר מוסר ורוע לב, מחלחלים ללבנו. (מאמר בנושא התפרסם ב"משהו אחר", גיליון 14).

ערוצי סרטים? בכיף, אבל אולי כדאי שנבדוק את הדברים שנאמרים שם.

יש המון תוכניות טלוויזיה טובות. עלינו לצפות בתוכניות בזהירות ובמידה, ולא לשכוח שבכל טלוויזיה יש גם כפתור מיוחד שמאפשר לנו לכבות אותה.

השורה התחתונה

עלינו להיות קדושים - זה הפתרון האמיתי! הקהילה זקוקה לאנשים קדושים, וכך גם העולם. משיחיים שמבינים את העולם, שמעורים בו, שנלחמים בו מבפנים, הם המהפכנים שפועלים בשירות אלוהים ומבקשים להציל את מי שאבד אי-שם במערכת. אם לא נהיה מחויבים למשיח בשעה שאנחנו צופים בטלוויזיה, נהיה אבודים בעצמנו.

שבע דרכים שיאפשרו לנו להישאר בחיים

עם מי אנחנו צופים?

אם אנחנו צופים בטלוויזיה עם חברים לא-מאמינים, עלינו לעמוד על המשמר. עלינו לזכור שהמטרה שלהם אינה לפאר את אלוהים. לכן, עלינו להיות מוכנים אפילו לקום ולומר, "סליחה, אני לא רוצה לצפות בתוכנית הזאת". למה? כי חשוב לנו לכבד את אלוהים. "מה חלק למאמין עם מי שאינו מאמין?" (השנייה לקורינתים ו' 14-18). אם אנחנו צופים בטלוויזיה עם חברים משיחיים, כדאי שנבדוק מראש מה יש באותה תוכנית, כדי לא להביך את עצמנו ולהכשיל את אחינו לאמונה "למען לא אכשיל את אחי" (הראשונה לקורינתים ח' 9-13).

במה אנחנו צופים?

אופרות סבון? ספורט? ערוץ שלוש? מצוין, אבל אל לנו להגזים. עלינו לשים לב לרמה המוסרית של התוכניות, לסוג ההומור ולרעיונות שמוצגים בהן. כאמור, בערוצי הטבע קל מאוד לאמץ רעיונות שמבוססים על תורת האבולוציה. בתוכניות הלילה מוצג בדרך כלל הומור גס שלא כדאי לצפות בו. ואם קשה לנו להפסיק, עלינו להתפלל שאלוהים יעזור לנו.

"כל אשר אמת, כל מה שנכבד, כל דבר ישר, טהור, מלא נועם, כל אשר שמעו טוב, כל מעשה נעלה וכל דבר הראוי לשבח - באלה יהגה לבבכם" (פיליפים ד' 8), "ואל תביאנו לידי ניסיון..." (מתי ו' 13), "הדָבק באדון, רוח אחד הוא אתו..." (הראשונה לקורינתים ו' 17-20).

מדוע אנחנו צופים?

אם אתם צופים בטלוויזיה כדי לנוח קצת וליהנות, זה מצוין. אם אתם עושים הפסקה קצרה כדי לצבור כוח ולהמשיך ללמוד, או סתם כדי להעביר את הזמן, לפעמים זה בסדר. אם אתם עושים את זה כדי להתעדכן - יופי! אבל שימו לב שאינכם עושים זאת כדי לברוח מהמציאות. הטלוויזיה תמלא את ראשכם באשליות במקום ברוח אלוהים. "אינני מבקש שתיקחם מן העולם" (יוחנן י"ז 15-18). לעתים קרובות הטלוויזיה היא פיתוי. פיתוי להיות עצלנים, לפרוק מתח מיני, לברוח מהמציאות. אבל עלינו לעמוד כל הזמן על המשמר ולהילחם בפיתוי. איך? לפעמים אין בררה. הפתרון הכי טוב הוא לעשות משהו אחר. משמעת היא מרכיב חשוב בעניין הזה "ברח לך מתאוות הנעורים" (השנייה לטימותיאוס ב' 22).

כיצד אנחנו צופים?

האם אנחנו ביקורתיים לגבי מה שאנחנו צופים, או שמא הטלוויזיה מעצבת אותנו? עלינו להישאר ערניים, להיות ממוקדים ומחויבים למשיח. כל מה שאנחנו עושים, עלינו לעשות למען כבודו של המשיח. במקרה הצורך עלינו לכבות את הטלוויזיה. "בחנו כל דבר והחזיקו בַּטוב" (הראשונה לתסלוניקים ד' 21), "טוב טעם ודעת למדני" (תהילים קי"ט 66). מוטב שנזכור שרוב התוכניות מיועדות לעולם ונעשו על ידי אנשים מהעולם. העולם שרוי בחושך, ויום יבוא ובו אלוהים ישפוך את חמתו על העולם "אל תאהבו את העולם" (הראשונה של יוחנן ב' 15-17).

היכן אנחנו צופים?

גם זה חשוב. חשבתם על האפשרות שהפיתויים גדולים יותר כשאתם לבד בחדר? עליכם להיות זהירים ביותר ולפתח משמעת עצמית. אם קשה לכם בעניין הזה, אם אתם נכשלים כל הזמן, אולי כדאי שתוציאו את הטלוויזיה מהחדר? "אם עינך הימנית תכשיל אותך, נקר אותה והשלך אותה ממך" (מתי ה' 29), "אם זכרתיך על יצועי, באשמורות אהגה בך" (תהילים ס"ג 7).

מתי אנחנו צופים?

בדרך כלל הטלוויזיה נעשית "מלוכלכת" במיוחד בשעות הלילה המאוחרות. אם אתם בכל זאת מדליקים אותה, עליכם להבין שאתם מסתכנים. כדאי לחשוב על האפשרות לקצץ בצפייה בשעות האלה. הדבר דורש משמעת חזקה, כי מאוד קל להיכשל בעניין זה "ויהי לעת הערב ויקם דוד מעל משכבו" (שמואל ב' י"א 2), "אמן את עצמך לחסידוּת" (הראשונה לטימותיאוס ד' 7-10).

כמה אנחנו צופים?

אין כמות זמן מוגדרת לצפייה בטלוויזיה. זה תלוי על חשבון מה היא באה. כל אחד צריך לעשות חשבון נפש עם עצמו ולשאול אם הטלוויזיה היא האליל שלו. אם קשה לנו לחדול מלצפות בטלוויזיה, אם היא באה במקום תפילה, אם אנחנו צופים בה יותר זמן משאנחנו מקדישים לדבר אלוהים – יתכן שהפכנו לעובדי אלילים! "לא יהיה לך אלוהים אחרים על פנָי" (שמות כ' 3), "נצלו כל הזדמנות" (אפסים ה' 15-16), "בקשו תחילה את מלכותו (מלכות אלוהים)" (מתי ו' 33), "מי שרוצה לבוא אחריי, שיתכחש לעצמו" (לוקס ט' 23-25).

המאמר Thinking Outside the Box

מתוך  Free Magazine, April/May 2003