|
חנה - הנביאה שראתה את ישוע מאת ג'ף לייר
חנה שירתה את אלוהים בנאמנות והתמידה להתפלל ולספר על המשיח
איך הרגישו האנשים שחיו במאה הראשונה לספירה וראו את ישוע? הם ודאי התרגשו והתמלאו יראת כבוד. המשיח שכולם ציפו לבואו ניצב מולם (ישעיה ט' 5-6). לצדם עמד זה אשר נקרא להיות "אור להאיר לגויים ותפארת ישראל עמך", ונקרא "שה האלוהים הנושא חטאת העולם" (לוקס ב' 32; יוחנן א' 29). לוקס סיפר מעט על האנשים הראשונים שראו את ישוע - רועי צאן, שמעון וחנה הנביאה (לוקס ב' 8-40). הרועים הרועים היו הראשונים שראו את התינוק ישוע. מלאך אלוהים נגלה אליהם כשרעו את צאנם, ואמר: "אל תפחדו, כי הנני מבשר לכם שמחה גדולה אשר תהיה לכל העם. היום נולד לכם מושיע בעיר דוד, הוא המשיח האדון" (לוקס ב' 10-11). לשמע החדשות הטובות מיהרו הרועים לבית לחם, לראות את ישוע. לאחר שראו אותו, הם בישרו את החדשות הטובות לאנשים אחרים והיללו את אלוהים על מעשיו. שמעון שמעון היה הבא בתור. אלוהים הבטיח לשמעון שלא ימות לפני שיראה את המשיח (ב' 26). שמונה ימים לאחר שישוע נולד, לקחו אותו הוריו לבית המקדש. בהדרכת רוח הקודש נכנס שמעון למקדש, ראה את ישוע ולקח אותו בזרועותיו. הבטחתו של אלוהים התגשמה. שמעון הילל את אלוהים על הישועה שישוע עמד להביא ליהודים ולגויים. הוריו של ישוע, מרים ויוסף, תמהו על הדברים שאמר שמעון. חנה חנה הנביאה ראתה את ישוע אחרי שמעון. לוקס מביא מספר פרטים חשובים על חייה. חנה הנביאה הייתה אלמנה בת 84, ומוצאה משבט אשר. בכתובים מוזכרות רק עוד שלוש נביאות - מרים, דבורה וחולדה (שמות ט"ו 20; שופטים ד' 4; מלכים ב' כ"ב 14; דברי הימים ב' ל"ד 22). חנה חיה באזור הצפון מערבי של ישראל, קרוב לים התיכון. לוקס מספר על שלושה פרטים חשובים מסיפור חייה של חנה, שמהם נוכל ללמוד כיצד לפאר את אלוהים. חנה עבדה את אלוהים, היא הייתה אשת תפילה ונתנה עדות נאמנה על אלוהים. חנה עבדה את אלוהים חנה לא עזבה את המקדש במשך ימים ולילות, והקדישה את כל מִרצה לצום ותפילות (לוקס ב' 37). היא אהבה את אלוהים בכל לבה. מכיוון שהייתה אלמנה, היא יכלה להקדיש את כל זמנה לשירות האדון. חנה עשתה שלושה דברים בבית המקדש. היא עבדה את אלוהים, צמה והתפללה. מה זאת אומרת לעבוד את אלוהים? זאת אומרת להביא לו כבוד. "לך יאה, אדוננו ואלוהינו, לקבל את הכבוד והיקר והגבורה, כי אתה בראת הכול וברצונך היו ונבראו" (ההתגלות ד' 11). חנה גם צמה. צום הוא היבט נוסף של עבודת אלוהים. המטרה העיקרית במהלך הצום היא להתקרב לאלוהים ולבטוח בו. "לא על הלחם לבדו יחיה האדם, כי על כל מוצָא פי ה' " (מתי ד' 4). אם אתם מחליטים לוותר על ארוחה, הקדישו את הזמן שהתפנה כדי להתפלל ולקרוא בדבר אלוהים. חנה הייתה אשת תפילה בנוסף לכך שעבדה את אלוהים וצמה, חנה הרבתה להתפלל. תפילה היא בעצם שיחה עם אלוהים. לוקס כתב שחנה התפללה ימים ולילות. היה לה הרבה מה לומר לאלוהים! אלוהים אוהב לשמוע את תפילותינו, את דברי התודה והבקשות שלנו. כשאנחנו מתפללים, אנחנו מודים בפני אלוהים שאנחנו תלויים בו בכל דבר. "לא שאנחנו בעצמנו מוכשרים באופן שנחשוב כאילו משהו נובע מעצמנו, אלא שכושרנו בא מאת אלוהים. הוא הכשיר אותנו להיות משרתים של ברית חדשה, לא של אות כתובה, אלא של הרוח, שכן האות ממיתה, אבל הרוח מְחיה" (השנייה לקורינתים ג' 5-6). הכתובים מפצירים בנו להתפלל בהתמדה. "שִׂמחו תמיד, התמידו להתפלל, הודו על כל דבר, כי זהו רצון אלוהים לגביכם במשיח ישוע" (הראשונה לתסלוניקים ה' 16-18). אבל איך אפשר להתפלל כל הזמן אם אנחנו צריכים גם לישון וללמוד ולעשות עוד כל מיני דברים? הכוונה היא שאנחנו צריכים להתפלל בכל מצב ולבטוח באלוהים בכל הנסיבות. אנחנו צריכים להודות לאלוהים על גדולתו ולבקש עזרה בשעת הצורך. חנה נתנה עדות נאמנה על אלוהים לאחר שחנה ראתה את ישוע, היא סיפרה לאחרים על חיי הנצח שיש בישוע המשיח (לוקס ב' 38). היא פגשה במשיח שכולם ציפו לו, במשיח שבא לעולם כדי לכפר על חטאים. בלבה בער הרצון לבשר לאחרים, כדי שיוושעו מחטאיהם על ידי חזרה בתשובה ואמונה בכך שישוע הוא מושיעם (מרקוס א' 15; רומים י' 9-10). חנה היא דוגמה מצוינת לאדם שמקדיש את חייו לאלוהים. היא התמידה להתפלל ולספר אודות המשיח. האם גם אנחנו מקדישים זמן כדי לעבוד את אלוהים ולהתפלל? בואו נבקש מאלוהים לעזור לנו להשתפר בתחומים האלה. האם אנחנו מבשרים לאחרים? חנה דיברה על ישוע באוזני אחרים מיד לאחר שראתה אותו. האם חברינו ובני משפחותינו יודעים שאנחנו משיחיים? האם אנחנו מספרים על אמונתנו ומעידים עליה במעשים? אם עוד לא "יצא" לנו לבשר לאחרים, הבה נבקש מאלוהים שיתן לנו אומץ ורצון לבשר. הרי לכולנו יש אין ספור הזדמנויות לספר על מעשיו הנפלאים של ישוע. בואו נבקש מאלוהים את היכולת לומר עם השליח: "אינני בּוֹש בבשורת המשיח, שהרי היא כוח האלוהים להושיע את כל מי שמאמין, את היהודי בראשונה וגם את הלא-יהודי" (רומים א' 16). ולבסוף, עלינו להודות לאלוהים על הדוגמה שהציבה לנו חנה. היא הייתה משרתת נאמנה של ישוע המשיח. הבה נלמד ממנה!
|