תפילה טהורה

אלוהים מגן

מאת סטיבן קרלוף

כל מאמין מכיר את המאבק בפיתוי. עלינו להתפלל לאלוהים, משום שרק הוא יכול לתת לנו כוח להתגבר על הפיתוי

איש צעיר ניגש למאמין ותיק ממנו וביקש: "התפלל עבורי כדי שלא אחשוב את עצמי למישהו מיוחד". והמבשר הוותיק ענה: "באמת אינך מיוחד - קבל את העובדה הזאת באמונה".

כל מאמין מכיר את המאבק בפיתוי, וגם יודע שהוא זקוק לעזרתו של אלוהים כדי לנצח במאבק הזה. זו הסיבה שישוע לימד את תלמידיו לבקש את הגנתו של אלוהים מפני כניעה לפיתויים ולחטא. בחלקה האחרון של התפילה שהוא לימד את תלמידיו נאמר: "אל תביאנו לידי ניסיון, כי אם חלצנו מן הרע" (מתי ו' 13).

בקשה זו מבטאת רצון עז לנהל חיי יושר ותום. פסוק 12 מלמד על הצורך בסליחת חטאים. עלינו להתפלל שאלוהים יגן עלינו ויעזור לנו לא לחטוא. במילים אחרות, עלינו לשאוף לכך שלא נחטא עוד בעתיד, ולא רק לבקש מאלוהים סליחה על חטאי העבר.

יחסו של האדם לחטא מעיד על אמונתו. על המאמינים לחזור בתשובה ולהתוודות על חטאיהם (יוח"א א' 9), אך חזרה בתשובה אמיתית היא לא רק התוודות על חטאי העבר, אלא גם רצון להימנע מחטאים בעתיד. יוחנן השליח כתב: "ילדַי, כותב אני לכם את הדברים האלה למען לא תחטאו" (ב' 1). רק כאשר נבין וניישם את דבריו של המשיח - "אל תביאנו לידי ניסיון, כי אם חלצנו מן הרע" - נוכל לנהל חיי יושר ותום.

"אל תביאנו לידי ניסיון…"

למילה היוונית שתורגמה בפסוק זה ל"ניסיון" יש שני מובנים שונים. האחת, שאלוהים מנסה אותנו במטרה לפתח את אופיינו (יעקב א' 2-4), והשנייה, שהשטן מנסה אותנו מתוך כוונה לגרום לנו לחטוא, וכך להחליש אותנו מבחינה רוחנית. אלוהים לעולם אינו משדל אותנו לחטא (יעקב א' 13). השטן הוא מקור כל הפיתויים, והכתובים קוראים לו "המנסה" (מתי ד' 3). למרות שאותה מילה משמשת בשני מובנים, ההקשר הוא שקובע באיזה מהם מתאים להשתמש. כשישוע התפלל "אל תביאנו לידי ניסיון", הוא השתמש במילה ניסיון במשמעות של פיתוי שמקורו בשטן. אילו הוא יחס למילה את המובן הראשון שלה, הייתה כאן סתירה מוחלטת לאמת של הכתובים, מכיוון שאלוהים אמר שהוא מעמיד אותנו בפני ניסיונות רק כדי להכשיר אותנו לחיינו המשיחיים. איזה היגיון יש בתפילה שאלוהים לא יביאנו לידי ניסיון? הרי ברור לנו שניסיונות בדמותם של פיתויים הם חלק בלתי נפרד מחיינו בעולם הזה. אנחנו יכולים לחזור על התפילה הזאת שוב ושוב, ועדיין נצטרך להתמודד עם פיתויים מדי יום ביומו.

עלינו להתפלל ולבקש מאלוהים שיעזור לנו להתגבר על הפיתויים, ולא שימנע אותם. המשיח לימד את תלמידיו להתפלל שאלוהים לא יוביל אותם למצבים מפתים שהם לא יוכלו להתגבר עליהם. החלק השני של הפסוק מחזק את הגישה הזו: "כי אם חלצנו מן הרע". בעצם אפשר לנסח את התפילה הזאת כך: "אלוהים, אל תוביל אותנו לפיתויים שלא נוכל להתגבר עליהם ושיגרמו לנו לחטוא, אלא חלצנו מן הרע (או מן השטן)".

העיקרון שמאחורי דברים אלו הוא שתפילה טהורה של מאמין הפונה אל אביו שבשמים היא בעצם בקשה להגנה רוחנית. זוהי תחינתו של ילד חלש, שעומד בפני סכנה. אומנם לא נוכל להעלים את הפיתויים מחיינו, אך אנחנו יכולים להיות בטוחים שאלוהים יחלץ אותנו מאחיזתו של הפיתוי בחיינו.

"...כי אם חלצנו מן הרע"

הניצחון על החטא מורכב מכמה אמיתות בכתובים שעלינו להכיר. אמיתות אלו אומרות שאלוהים מחלץ אותנו מפיתויים, וכשהן יהפכו לחלק בלתי נפרד מדפוס המחשבה שלנו ומתפילותינו, אלוהים אכן יחלץ אותנו מן הרע.

השטן חזק מאתנו

ראשית, עלינו להבין שהשטן חזק מאתנו. אנחנו זקוקים להגנתו של אלוהים מפני השטן, כמו שילד זקוק להגנתו של אביו מפני בריון. למרות שישוע מעולם לא אמר מפורשות שעלינו לבקש מאלוהים הגנה מפני השטן, ברור שזו הייתה כוונתו. כאמור, ישוע מדבר בפסוק זה על ניסיון במובן של פיתוי, והיות שהשטן נקרא "המנסה" (מתי ד' 3; תסל"א ג' 5), אנחנו בעצם לא רק מתפללים להגנה מפני הרוע, אלא מפני מקור כל הרוע - השטן.

שאול עודד את המאמינים באפסוס להיות חזקים במשיח בשעה שהם נאבקים בשטן ובשליחיו (אפס' ו' 10-12). אנחנו זקוקים לכוחו של אלוהים במאבקינו הרוחניים, מכיוון שאיננו שווים בכוחנו ליריבנו העל-טבעי. בתור ילדיו החלשים של אלוהים עלינו להישען על כוחו. כיצד נוכל לעשות את זה? לשם כך עלינו ללבוש את "מלוא נשק האלוהים" (אפס' ו' 11-13). כל פריט בלבושו של חייל אלוהים חיוני כדי לנצח את השטן.

עלינו ללבוש את מלוא נשק האלוהים כדי שנוכל "לעמוד נגד נכלי השטן" (אפס' ו' 11). המילה "נכלי" היא תרגום של המילה היוונית "מתודה", "שיטה". כלומר, השטן משתמש בשיטות שונות במטרה לפתות אותנו. הוא משתמש בתכסיסים שונים, בהתאם לחולשותינו. הוא מכיר את התסכולים, האכזבות, הכעסים, החטאים, הספקות והטעויות של כל אחד מאתנו, ויודע היכן ההבנה שלנו לוקה בחסר, ובאילו תחומים הגאווה שלנו שולטת בנו. הוא משתמש בידע הזה כדי לרקום תחבולות ותכסיסים שיכשילו אותנו בדיוק בתחומים שבהם אנחנו חלשים. השטן שואף להביא אותנו למצבים שבהם הסיכויים שלנו להיכנע לפיתויים ולחטוא הם גבוהים. לכן עלינו לשים את מבטחנו באלוהים, ולצאת למלחמה כשאנחנו מצוידים במלוא הנשק שלו. עלינו להתפלל שאלוהים יגן עלינו ולא יתן לשטן להפיל אותנו ברשתו.

טבענו חלש והנטייה שלנו היא לעבר החטא

הדבר השני שעלינו להבין כדי שנוכל לנצח במאבקינו הרוחניים הוא שטבענו הוא חלש ושהנטייה שלנו היא לעבר החטא. לא מספיק לדעת שהשטן חזק, עלינו גם להיות מודעים לכך שאנחנו חלשים. שאול השליח הסביר היטב שבשרנו חלש ונכנע לחטא בקלות (רומ' ז' 18-23). כשאנחנו מתפללים "אל תביאנו לידי ניסיון", אנחנו בעצם מודים בכך שאנחנו מסוגלים לחטוא בחטאים הנוראים ביותר. בלבנו קיים כל גרעין אפשרי של רֶשע. לכן, אדם שמבקש את עזרתו של אלוהים במלחמה בחטא, בעצם יודע שהוא אינו יכול לסמוך על לבו המושחת, ומבין את האמת כפי שאמר אותה ירמיהו: "עקוב הלב מכול ואנוּש, הוא מי יֵדענו?", כלומר הלב מטעה... ומלא רשע (ירמ' י"ז 9).

יש משיחיים שרק לעתים רחוקות מבקשים עזרה מאלוהים במלחמתם בפיתויים, כי הם חושבים שהם יכולים להתמודד אתם בכוחות עצמם. הם אינם בוגרים מספיק מבחינה רוחנית כדי להבין עד כמה לבם מלא רֶשע. חוסר הבגרות הזה בא לידי ביטוי בהשתאות שלהם נוכח חטאיהם של אחרים, כשנדמה להם שהם עצמם לעולם לא יחטאו בחטאים כאלה. הם דומים למאמינים בקורינתוס, שסמכו על עצמם. להם שאול אמר: "לכן מי שחושב כי עמידתו איתנה, יזהר פן יפול" (קור"א י' 12). בכל פעם שנדמה לנו שאנחנו חזקים ומסוגלים להתמודד עם הפיתויים שסביבנו, אנחנו בעצם נמצאים על סף תהום החטא.

אלוהים הבטיח להגן עלינו

הדבר השלישי שעלינו לדעת הוא שאלוהים כבר הבטיח לנו הגנה ועזרה מפני פיתויים. אחרי ששאול אמר לקורינתים שהם לא יוכלו לעמוד בניסיונות בכוחות עצמם, הוא הוסיף ואמר שאלוהים יכין להם את דרך המוצא מכל ניסיון: "שום ניסיון לא בא עליכם מלבד ניסיון אנושי רגיל. נאמן הוא האלוהים, ולא יניח לכם להתנסות למעלה מיכולתכם, אלא עם הניסיון יכין גם את דרך המוצא כדי שתוכלו לעמוד בו" (פס' 13).

מהי דרך המוצא ששאול מדבר עליה? התשובה נמצאת בדבריו של יעקב: "על כן היכנעו לפני אלוהים. התייצבו נגד השטן ויברח מפניכם!" (יעקב ד' 7). כאשר אנחנו נכנעים לאלוהים, השטן בורח מפנינו. אנחנו נכנעים לאלוהים, כשאנחנו נכנעים לסמכות הכתובים. כלומר, כדי להתגבר על הניסיונות שהשטן מביא בדרכנו עלינו לציית ולהיכנע לדבר אלוהים. מחבר ספר תהילים כתב: "בלבי צפנתי אמרתך למען לא אחטא לך" (תהל' קי"ט 11). אפילו ישוע פנה לדבר אלוהים כשעמד בניסיון (מתי ד' 1-11). כשאנחנו מצייתים לדבר אלוהים ופועלים על פי העקרונות הכתובים, השטן בורח מפנינו.

אלוהים הבטיח שלא יתן לנו לשאת למעלה מיכולתנו. נוכח כל ניסיון הוא מספק לנו מילוט, דרך מוצא, על ידי אמת אחת או יותר שמתועדת בכתובים. כאשר ישוע לימד אותנו להתפלל שאלוהים לא יביא אותנו למצבים מפתים, הוא בעצם הדריך אותנו לשאת תפילה טהורה שתואמת את רצון אלוהים. אם תפילותינו יתבססו על דבר אלוהים, נוכל להיות בטוחים שאנחנו אכן מתפללים בהתאם לרצונו.

מסקנות

אם ילדיו של אלוהים רוצים לפאר אותו על ידי חיי תום ויושר, עליהם לשאת את עיניהם מעבר לחולשות שלהם ולהתפלל שאביהם שבשמים יגן עליהם מפני הפיתויים שאתם הם מתמודדים יום-יום: דאגה, חומרנות, כעס, אנוכיות, תאווה, גאווה ועוד.

אלוהים האב יודע שאנחנו חלשים ושלא נוכל לנצח לבד במערכה שלנו נגד השטן, החטא והבשר. לכן הוא תמיד עומד לצדנו ומגן עלינו. אם נודה בחולשה שלנו ונציית לדבר אלוהים, הוא יעזור לנו להתגבר על הפיתוי. כל הכבוד והתפארת מגיעים לאבינו הנפלא, "כי לך הממלכה, הגבורה והכבוד לעולמי עד. אמן".

המאמר A Concern for God's Protection

מתוך Zion's Fire, November 1990