|
איך להיכנע לצדקת אלוהים? מאת ג'והן פייפר
עלינו ללמד את ילדינו את דבר אלוהים כי רק בו יש כוח להושיע
"אחַי, משאלת לבי ותפילתי לאלוהים - שיוושעו. אני מעיד עליהם שיש להם קנאה לאלוהים, אבל קנאה שאין עמה דעת, כי מאחר שלא ידעו את צדקת האלוהים וניסו להקים צדקה משלהם, לא נכנעו לצדקה של אלוהים. הרי המשיח הוא תכלית התורה, כדי שיוצדק כל מי שמאמין" (רומ' י' 1-4).
הפסוקים האלה אומנם לא נכתבו במיוחד עבור אמהות, אבל הם יכולים לעזור לאמהות בתפקידן. אנחנו מאמינים שכתבי הקודש מועילים ומסוגלים ללמד, לגעור, לתקן ולהדריך כל אדם במעגלי צדק (טימ"ב ג' 16). לכן אנחנו מאמינים שאמהות צריכות להצטייד בכלים האלה כדי שיוכלו להגשים את התפקיד החשוב שאלוהים הועיד להן. האמת היא שכל קטע בכתובים מועיל לאמהות, כפי שכל קטע בכתובים מועיל לאבות, לרווקים, לנשואים ולאלמנים. לואיס ואבניקה – אמא וסבתא אבל יש קטע נוסף ששופך אור ומקשר את הקטע שקראנו זה עתה לאמהות. שאול השליח כתב לטימותיאוס: "אבל אתה, עמוֹד בדברים אשר למדת ואשר מצאתָם נכונים, שהרי יודע אתה ממי למדת..." (טימ"ב ג' 14). ממי למד טימותיאוס? "זוכר אני את אמונתך הכנה, אמונה ששכנה תחילה בלואיס סבתך ובאבניקה אמך, ובטוחני שהיא שוכנת גם בך" (א' 5). אביו של טימותיאוס היה יווני (מה"ש ט"ז 1-3), ויתכן שלא היה מאמין. אם כך, הוא למד על האמיתות של התנ"ך מאמו ומסבתו המסוּרות. האמונה במשיח ישוע "אבל אתה, עמוֹד בדברים אשר למדת ואשר מצאתם נכונים, שהרי יודע אתה ממי למדת ומנעוריך אתה יודע את כתבי הקודש היכולים להחכימך לישועה על ידי האמונה במשיח ישוע" (טי"מב ג' 14-15). הקשר בין הקטע הזה לבין הפסוקים מהאיגרת לרומים פרק י' אינו קשור רק לאמו ולסבתו של טימותיאוס, אלא למשפט שחותם את פסוק 15: "על ידי האמונה במשיח ישוע". שימו לב כיצד שאול מקשר בין מה שטימותיאוס למד מאמו ומסבתו לבין האמונה במשיח ישוע. "...ומנעוריך אתה יודע את כתבי הקודש היכולים להחכימך לישועה על ידי האמונה במשיח ישוע". האמיתות המתגלות בתנ"ך מחכימות אותנו לישועה אך ורק כשהן מדריכות אותנו לאמונה במשיח ישוע. לואיס ואבניקה היו נאמנות לדבר אלוהים. הן לימדו את טימותיאוס את התנ"ך, סיפרו לו על המשיח, ואלוהים פעל בלבו ונתן לו את חוכמת הישועה. טימותיאוס לא מעד באבן הנגף. הוא ראה במשיח את מושא התורה, האמין ונושע. חוכמת התנ"ך הביאה אותו אלי ישועה "על ידי האמונה במשיח ישוע". כיצד אנחנו מלמדים את הכתובים? "אחַי, משאלת לבי ותפילתי לאלוהים - שיוושעו. אני מעיד עליהם שיש להם קנאה לאלוהים, אבל קנאה שאין עמה דעת" (רומ' י' 1-2). מה זאת אומרת שיש להם קנאה לאלוהים אבל אין עמה דעת? המשמעות היא שהאנשים האלה לא למדו את הכתובים. למרות שאיננו יכולים להאשים הורים בחוסר האמונה של ילדיהם, עלינו לשאול את עצמנו אם האמהות, הסבתות והאבות שחיו בימיו של שאול לימדו את ילדיהם באותה נחישות ונאמנות שהיו ללואיס ואבניקה. האם הם לימדו שהכתובים נועדו להביא אותנו לישועה על ידי האמונה בישוע המשיח? ומה אתנו? כדי לחדד את השאלה בואו נשאל את עצמנו: האם אמהות, וכל אלו שיש להם יד בחינוך ילדים במשפחה ובקהילה, מלמדים את הכתובים וקוראים לילדיהם להיוושע על ידי אמונה במשיח ישוע או שאנחנו הופכים את הכתובים לאוסף של סיפורים בעלי מוסר השכל ותו לא? האם אנחנו מלמדים את ילדינו שהכתובים מצביעים על הצורך במושיע, או רק על החובה להיות מוסריים? האם ילדינו מקבלים את הרושם שהמשיחיות היא מכלול של דברים שמותר או אסור לעשות, או שהעיקר שלה הוא האלוהים שמצדיק אנשים חוטאים באמצעות חייו של ישוע המשיח, מותו ותקומתו? האם אנחנו מלמדים אותם שאלוהים ריצה אותם אליו על יסוד מעשיהם הטובים, או על יסוד אמונתם במעשיו המושלמים של ישוע - חייו, מותו ותחייתו? האם הם לומדים שהם נושאים חן בעיני אלוהים בזכות מעשי הצדקה שלהם או בזכות מעשה הצדקה שישוע עשה למענם? כדי להבין מה הקשר בין הציות של המאמינים לבין תהליך ההתקדשות שלהם, הבה נשאל: האם אנחנו מלמדים את ילדינו מה הקשר בין צדקה לבין ציות לאלוהים? במילים אחרות, כשאנחנו דורשים מילדינו לעשות דבר-מה ומתעקשים שהם יצייתו לנו, כפי שמן הראוי שנעשה, האם אנחנו מלמדים אותם שמעשים טובים מובילים לרוחניות או שהם תוצר של רוחניות? האם אנחנו עוזרים לילדינו להבין את חשיבות האמונה במשיח, כשאנחנו מציגים את צדקת המשיח כדרך היחידה שבה ניתן לְרצות את קדושתו של אלוהים? האם אנחנו מלמדים אותם שעלינו להידמות למשיח ושנוכל לעשות זאת רק בעזרת כוחו? האם אנחנו מבינים שכדי להינצל מזעם אלוהים עלינו להיות מוצדקים בדם המשיח ולהתחיל מאותו רגע בתהליך של התקדשות שבסופו נידָמה למשיח? לואיס ואבניקה לימדו את טימותיאוס את הכתובים בנאמנות. לכן, כשטימותיאוס שמע את בשורת המשיח, הוא ראה שכל הכתוב מצביע על "ישועה על ידי האמונה במשיח ישוע". מחיר הטעות ברומים י' 1-4 שאול מסביר בכאב מה קורה כשלא מבינים את הכתובים נכונה. "אחַי, משאלת לבי ותפילתי לאלוהים - שיוושעו. אני מעיד עליהם שיש להם קנאה לאלוהים, אבל קנאה שאין עמה דעת" (פס' 1-2). שאול היה עצוב. בני עמו, ואולי גם רבים מקרובי משפחתו, לא היו מאמינים והוא התפלל לישועתם. טימותיאוס למד משהו מאמו ומסבתו, והחוכמה שספג הדריכה אותו לישועה על ידי אמונה במשיח ישוע. אבל בפסוקים האלה אנחנו קוראים על אנשים שלא הייתה להם חוכמה לישועה. למה? מכיוון שקנאתם לאלוהים לא נבעה מהדעת הנכונה. מה בדיוק הם לא ידעו? התשובה נמצאת בפסוקים הבאים: "כי מאחר שלא ידעו את צדקת האלוהים וניסו להקים צדקה משלהם, לא נכנעו לצדקה של אלוהים. הרי המשיח הוא תכלית התורה, כדי שיוצדק כל מי שמאמין (כלומר, מטרת התורה היא להצביע על המשיח כדי שכל מי שמאמין יזכה לצדקה)" (פס' 3-4). מהו הדבר שהם לא ידעו כשלא נכנעו לצדקת אלוהים וניסו להקים צדקה משלהם? הם לא ידעו שניתן לזכות במתנת הצדקה של אלוהים רק על ידי אמונה במשיח. אבל אנחנו יכולים לדמיין את קרובי משפחתו של שאול מגִנים על עצמם: "רגע, אינך מבין אותנו כלל! אנחנו נכנעים לצדקת אלוהים. למעשה, אנחנו משתדלים לעשות כמיטב יכולתנו, ואפילו גזרנו על עצמנו חוקים רבים שאם נעמוד בהם, נהיה צדיקים. ואם זו אינה הדרך להיכנע לצדקת אלוהים, מהי הדרך להיכנע לצדקת אלוהים? האם עלינו להיות אדישים ולא לנסות להיות צדיקים? האם אין טעם שנשתדל בכלל?". יכול להיות שכך חשבו קרובי משפחתו של שאול. בכל אופן כך חושבים מיליוני אנשים בימינו, שהולכים לבתי הכנסת, למסגדים, לכנסיות ואפילו לקהילות משיחיות. אבל שאול אמר שלא נוכל לזכות בצדקה של אלוהים אם ננסה להשיג אותה על ידי ציות למצוותיו. למה? במבט ראשון נראה שציות הוא הדרך שבה עלינו להיכנע לאלוהים ולזכות בצדקתו. אנחנו הרי מנסים לציית למצוותיו, ואפילו מבקשים שיעזור לנו לעשות את זה! אבל מדוע ציות כזה לא נחשב כניעה לצדקתו של אלוהים? מדוע ציות כזה אינו יכול להצדיק אותנו? צדקתו של אלוהים היא המתנה שאלוהים נותן למאמינים בישוע התשובה היא שצדקתו של אלוהים נגלית בישוע, והיא מתנה שאפשר לקבל רק באמונה. בכתבי הקודש נאמר: * "אך כעת נגלתה צדקת האלוהים בלי תורה... והיא צדקה של האלוהים, באמצעות אמונת ישוע המשיח, אל כל ועל כל המאמינים" (רומ' ג' 21-22). * "לא עוד, אלא שאני חושב את הכול להפסד בגלל היתרון לדעת את המשיח ישוע אדונִי, אשר למענו הפסדתי את כל הדברים, ואני חושבם לפסולת בשאיפתי להרוויח את המשיח ולהימצא בו -באופן שצדקתי לא תהיה לי מן התורה, אלא תהיה זו הַצדקה אשר על ידי אמונת המשיח. צדקה אשר מאלוהים היא ויסודה באמונה" (פיל' ג' 8-9). * "הרי המשיח הוא תכלית התורה, כדי שיוצדק כל מי שמאמין" (רומ' י' 4). כמובן שעלינו לציית לאלוהים, אבל לא בזכות הציות שלנו נקבל את צדקתו. כשאנחנו מנסים להרוויח במעשים את צדקתו של אלוהים, אנחנו בעצם מבזים את כבוד המשיח. אנחנו בעצם אומרים שההתנהגות שלנו יכולה להיות היסוד שעליו נשענת הצדקה שלנו. אבל אלוהים אומר: "אין זה היסוד כלל. את התפקיד הנהדר הזה הענקתי אך ורק לבני. כשאני מקבל אתכם, כשאני מגן עליכם ומצדיק אתכם, אני עושה זאת על יסוד צדקתו של ישוע בלבד. הצדקה המושלמת של בני היא היחידה שתעמוד ביום הדין. אתם תצייתו לי על ידי אמונה! אבל הציות שלכם, שאינו מושלם, יהיה פרי ההצדקה שלכם, לא היסוד שלה". אלוהים דורש שניכנע לצדקה שלו על ידי כניעה לכוחו הבלתי מנוצח של המשיח. רק לאחר שניכנע לצדקה המושלמת ונקבל את סליחת החטאים שעבורה מת המשיח על הצלב, נוכל, בעזרתו, לעמול ולהתקדש. לכן, אמהות, אבות וכל מי שדואג לדור הבא - מה עלינו לעשות? ארבע דרכים לישום 1. זִכרו שאלוהים מְרצה אותנו אליו על ידי אמונה במשיח כמקור הצדקה שלנו עלינו להבין שלעולם לא נהיה טובים מספיק, ושלעולם לא נוכל לספק את הבסיס להצדקתנו. אם המשיח לא יהיה מקור הצדקה שלנו, כולנו נֹאבד. אחרי שנבין זאת ונבטח בצדקה שסיפק לנו המשיח, נוכל להתקדם ולעקור את שורשי החטא מלבנו. במילים אחרות, נילחם את מלחמת האמונה לא כדי להיצדק, אלא מכיוון שאנחנו כבר מוצדקים. ילדינו ודאי יבחינו בשינוי. 2. לַמדו את ילדיכם לבקש סליחת חטאים וצדקה בישוע בלבד עִזרו להם להבין שהמשיח הוא תקוותם היחידה. לַמדו אותם להיאחז בו, לתלות את תקוותיהם בו ולזכור שהוא היקר מכול. 3. לַמדו אותם שהביטחון שלנו במשיח ובצדקתו הופך אותנו לרצויים בעיני אלוהים ועוזר לנו להתגבר על כל חטא עִזרו להם לראות שהאמונה מקשרת אותם למשיח בשתי דרכים: ראשית, צדקתו של ישוע נחשבת לצדקה שלנו בעיני אלוהים, ולכן אנחנו רצויים לו. שנית, בזכות צדקתו של ישוע אנחנו מסוגלים לנצח את החטא. לכן, קדושה היא פרי של צדקת המשיח שקיבלנו בחסד. כמובן שלא נאמר לילד רך את הדברים האלה בצורה הזו! אם כן, מה נאמר? "אמא ואבא למדו מהכתובים שלעולם לא נהיה מספיק טובים ומושלמים כמו שאלוהים רוצה שנהיה. אנחנו עדיין עושים טעויות, אנחנו אנשים חוטאים. אבל הכתובים מלמדים שאלוהים נתן את בנו, שמת עבור חטאינו, ושבזכותו אלוהים סולח לנו ומתייחס אלינו כאילו שאנחנו צדיקים, כאילו שמעולם לא חטאנו. במקום שאנחנו ניענש על חטאינו, ישוע מת על הצלב. הוא ציית באופן מושלם וכך הפך אותנו לצדיקים. אבל עלינו לבטוח בו. לכן הבט תמיד לעבר המשיח. בטח בו תמיד וזכוֹר שאלוהים לא חשׂך את בנו, אלא נתן אותו עבורנו, ולכן הוא גם יספק את כל צרכינו (רומ' ח' 32; פיל' ד' 19). כל ההבטחות של אלוהים שייכות לנו בזכות ישוע. אתה יכול לסמוך עליו בגלל מה שהוא עשה ובגלל מה שהבטיח. האמונה הזו תעזור לך לא לחטוא, כי אם תבטח בכך שישוע יתן לך רק את הטוב ביותר, לא תרצה לחטוא כדי לקבל את מה שאתה חושב שהוא הטוב ביותר. האמן בישוע תמיד. הוא יתן לך צדקה ויעזור לך לעשות את מה שנכון וטוב בעיני אלוהים. ולסיום, התפללו עבור ילדיכם התפללו שילדיכם יחזרו בתשובה. "אחַי, משאלת לבי ותפילתי לאלוהים - שיוושעו" (רומ' י' 1). הִפכו את התפילה עבור ילדיכם להרגל קבוע, לחלק בלתי נפרד מחייכם. אל תרפו. הבשורה היא כוח אלוהים לישועה. אִמרו זאת לעצמכם והאמינו בכך. הֱיו סבלניים והתפללו. אמן.
המאמר How the Submit to the Righteousness of God מתוך Copyright Desiring God Ministries. Used by Permission. ©
|
|
חינוך ילדים בדרך אלוהים ולמען כבודו הוא הדבר החשוב ביותר שנעשה עלי אדמות. זהו הדבר שלמענו העולם קיים. לעומת המטרה הזאת מחווירים כל הפרשות הפוליטיות, המלחמות והצעדים הכלכליים. על כל הורה לדעת שזוהי משימת חייו ושאם לא יקפיד למלאה, יהיו חייו חסרי תועלת (רוברט ל' דבניי) |