|
אל תפחדו לאהוב
דממה השתררה בקהל וכל המבטים הופנו לעבר שמש הקהילה. כולם תהו בלבם כיצד יטפל בבעיה שהתעוררה? האומנם תישאר הקהילה מכובדת כפי שהייתה במשך כל השנים?
כולם הכירו את הקהילה. כולם ידעו שהדרשות בשבתות הן תמיד בעלות מסר טוב וחשוב. כולם ידעו שהאולם תמיד מלא והאספות מתנהלות בבניין יפיפה, מוקף במדשאות ובגינות מטופחות. בכל שבת, נהגו חברי הקהילה ללבוש את בגדיהם היפים ביותר, כפי שיאה, להגיע מספר דקות לפני תחילת האספה ולהתיישב איש איש במושבו הקבוע. באחת מהשבתות, ממש לפני תחילת האספה, נכנס לקהילה בחור צעיר. שערו היה פרוע וארוך ועל ראשו חבש בנדנה. הוא לבש מעיל עור ללא שרוולים שעוטר בכתובות צבעוניות שצוירו ביד ועל זרועותיו התנוססו כתובות קעקע רבות. מכנסי הג'ינס שלבש היו מלוכלכות וקרועות. הוא נעל מגפיים שחורים ושחוקים. חברי הקהילה השתתקו. הם הביטו בבחור הצעיר שהתקדם לעבר הבמה בקדמת האולם וחיפש מקום ישיבה. מכיוון שלא מצא מושב פנוי, התיישב בישיבה מזרחית לרגלי הבמה. לאחר מספר רגעים קם אחד השמשים ממושבו והלך לעבר הבחור. אותו שמש נחשב לעמוד תווך בקהילה, והוא חש בעיניים הרבות שננעצו בגבו. הוא היה משוכנע שידע כיצד על הקהילה לנהוג עם אותו בחור. החליפה שלבש נתפרה במיוחד למידות גופו, נעליו היו מבריקות וחברי הקהילה עקבו אחריו במבטם וניסו לשער מה יעשה. הציפייה והמתח הורגשו באוויר. כל הנוכחים תהו כיצד יתמודד עם המצב המביך שנוצר. הוא הגיע מאחורי הבחור, הניח את ידו על כתפו והתיישב לצדו בשקט. השמש המכובד נשאר לשבת על הרצפה עד תום האספה. כיצד מתבטאת בנו אהבת אלוהים? לפעמים אנו מפגינים את האהבה כשאנחנו נדיבים כלפי הזולת. לפעמים, אנו מבטאים אותה באהבתנו לשונים מאתנו, לאלו שהחברה דוחה. האם אנחנו מקבלים בזרועות פתוחות את אלה שאינם מדברים את שפתנו ושאינם מכירים את תרבותנו? האם אנחנו מוכנים להעדיף את טובתם של אחרים, גם אם הם התנהגותם שונה משלנו, על פני טובתנו? לעתים קרובות, אהבת אלוהים דורשת מאתנו לשים בראש סדר העדיפויות שלנו את צורכיהם של אחרים על פני הצרכים שלנו. המשיח תמיד דאג קודם לאחרים. הבה נחשוב כיצד נוכל לגלות את אהבת אלוהים למישהו עוד היום. הבה נשב גם אנחנו לצדו של הבחור, על הרצפה. אל נא נהסס לגלות ענווה כנה ולהגות באלוהים ובאהבה שהעניק לנו.
המאמר Final thoughts, Sit at the Foot מתוך Sola Scriptura, spring 2004 המחבר אינו ידוע |