תפארת המשיח ברוממותו

תפארת המשיח ברוממותו

מתוך הספר "תפארת המשיח" מאת ג'והן אוון

רוממותו של ישוע בולטת בעיקר לנוכח סבלו הנורא. כדי לחזות בתפארת המשיח ברוממותו, עלינו גם לחזות בתפארתו בשעה שסבל

תפארת המשיח באה לידי ביטוי ברוממותו. כל הנבואות בתנ"ך אודות המשיח עוסקות בשני דברים: בסבלותיו, ובתפארת שתבוא בעקבות הסבל (פטר"א א' 11). כשישוע לימד את תלמידיו, הוא אמר: "הרי על המשיח היה לסבול את כל זאת ולהיכנס אל תפארת כבודו" (לוקס כ"ד 26; ראה גם רומ' י"ד 9; פיל' ב' 5-9). רק כשנבין את סבלותיו ואת תפארתו, נוכל להבין את מסר הבשורה.

עבודת התיווך של ישוע כללה סבל, ואחר כך כבוד ותפארת. זו הסיבה שהוא קורא לקהילה ללכת בעקבותיו, ראשית לסבול ולאחר מכן להתפאר. "אם נחזיק מעמד, גם נמלוך אתו" (טימ"ב ב' 12). האיברים בגוף המשיח חייבים לציית לראש וללכת בעקבותיו. כפי שהמשיח סבל לפני שזכה לתפארת, כך צריך להיות סדר הדברים גם בחיינו. לעומת זאת השטן והעולם מציעים לנו תפארת חולפת, אבל בעקבותיה יגיע סבל נצחי. השטן מציע לנו את הטוב שבחיים הארציים, אך סופו ביסורים נצחיים (לוקס ט"ז 25).

סבל ותפארת הם שני היבטים שבאמצעותם הקהילה מתקדשת ומתמסרת למשיח. יום יבוא ונחזה ברוממות המשיח, בפאר שהוא זכה לו לאחר שסבל.

ישוע התפלל עבור תלמידיו וביקש שיהיו אתו בשמים כדי שיחזו ברוממותו. כשהיה בעולם, כבודו היה נסתר. אבל כעת, אחרי שקם לתחייה כבודו נגלה. זו התפארת שאלוהים האב נתן לו מִקֶדם, ושהופקדה בידיו כשעלה לשמים. יום יבוא ונחזה בתפארת הזו, ונראה את ישוע במלוא הדרו.

אינני מתכוון לתפארת שהיא חלק מאישיותו של המשיח, אלא להתגלות של תפארתו לאחר שבא לעולם הזה, "כאשר היה בצורתו כאדם", ולאחר ש"הגביהו אלוהים מאוד" (פיל' ב' 9,7). ישוע מפואר מעצם היותו אלוהים, והוא זכה לתפארת רבה עוד יותר לאחר שהושפל עד מוות, קם מהמתים וישב לימין האב במרומים. כשלבש בשר ובא לעולם הוא לא התנער מכבודו האלוהי ומתפארתו, אלא הניח אותם בצד, עד ש"הופגן שהוא בן אלוהים בגבורה בתחייתו מן המתים" (רומ' א' 4).

כשמתרחש ליקוי חמה, יופיה הטבעי של השמש, אורה וכבודה אינם חדלים להתקיים. השמש נשארת כפי שהיא הייתה בזמן שנבראה, "המאור הגדול לממשלת היום" (ברא' א' 16). גם תפארתו האלוהית של המשיח הוסתרה בכוונה בעת שלבש בשר והושפל. אבל כעת התפארת של טבעו האלוהי זורחת עלינו בזוהרה הנצחי. אומנם היו שראו אותו בעולם הזה כאדם עני, סובל, נרדף, שמת כחוטא על הצלב, אך הם גם ראו אותו במלוא תפארתו הנצחית של טבעו האלוהי, ונפשותיהם התמלאו שמחה והשתאות. זו אחת הסיבות לכך שישוע התפלל עבור תלמידיו וביקש שיהיו עמו ויחזו בכבודו. הוא ידע שהם יתמלאו שמחה לנצח נצחים מהמראה הזה.

תפארת המשיח אינה רק התפארת של טבעו האנושי. אומנם פאר זה חשוב מכיוון שזהו אותו פאר שיהיה מנת חלקם של המאמינים. אבל תפארת המשיח גדולה יותר, ולכן אתייחס כאן רק בקצרה לתפארת של טבעו האנושי.

ישוע האדם זכה לתפארת כשאלוהים הגביהו ונתן לו את השֵם הנעלה על כל שם. יש אנשים שאינם מאמינים שישוע נמצא בשמים בגופו. אבל האמונה המשיחית מבוססת על העובדה שישוע לבש בשר והיה לאדם. לכן מי שאומר שישוע עזב את גופו האנושי, שנוצר ברחם אמו, הגוף שבו הוא חי ומת כקורבן ואחר כך קם לתחייה, בעצם כופר בבסיס האמונה המשיחית.

כמובן שאיננו יכולים להבין לגמרי את אופיה של תפארת המשיח כאדם. לכן גם איננו יודעים בבירור כיצד תתבטא התפארת הזו בנו, אבל הידיעה שהוא לא איבד את טבעו האנושי חשובה ונוטעת בנו תקווה.

הטבע האנושי של ישוע המשיח מלא בכל הברכות האלוהיות והמושלמות שטבע אנושי יכול להכיל. למרות שישוע הוא אלוהים לכל דבר, טבעו האנושי הוא אנושי לחלוטין, ואין בו סממנים לטבעו האלוהי. בטבעו האנושי הוא אינו כל-יכול, הוא אינו יודע הכול והוא אינו נמצא בכל מקום ובכל זמן, אבל הוא מרומם במלוא השלמות האלוהית מעל ומעבר לכבודם של מלאכים ובני אדם. טבעו האנושי קרוב לאלוהים במידה שאינה ניתנת להבנה, ובכל זאת הוא אדם במלוא מובן המילה.

גם טבעם האנושי של המאמינים ירומַם בבוא היום. כשנראה אותו כמות שהוא, גם אנחנו נהיה כמוהו. אבל טבענו האנושי לא ירומם כמו טבעו של המשיח. "לשמש הדר משלה, אבל אחר הוא הדר הירח ואחר הוא הדר הכוכבים, שהרי כוכב מכוכב שונה בהדרו" (קור"א ט"ו 41).

לכל כוכב ביקום יש הדר יחודי משלו, ויש הבדל בין ההדר האנושי של המשיח לבין ההדר האנושי שהמאמינים יקבלו בנצח. תפארת המשיח עדיין לא התגלתה אלינו במלוא רוממותה. אם כך, איך היא באה לידי ביטוי? בדברים הבאים:

רוממות טבעו האנושי

רוממות טבעו האנושי באה לידי ביטוי משום שהוא מאוחד עם טבעו האלוהי ונשגב מכל הבריאה.

אהבתו הנצחית של האב

תפארת המשיח ברוממותו מתבטאת באהבתו הנצחית של האב לבן, ובהנאה של האב בפועלו של בנו ובצייתנותו. אלוהים האב הושיבו "לימינו" (עבר' א' 13), "לימין כיסא הגדוּלה בשמים" (ח' 1).

חוכמת המשיח, אהבתו וחסדו

תפארת המשיח ברוממותו מתבטאת בחוכמתו הנצחית, באהבתו ובחסדו, שנתגלו על ידי התיווך שלו בינינו לבין אלוהים ובגאולה שהוא סיפק לנבחריו. בעולם הזה התפארת הזו באה לידי ביטוי באמצעות אמונה ודרך הקהילה. בשמים - התפארת הזו זוהרת לשמחתם הנצחית של אלה שחוזים בה.

זו התפארת שישוע פילל עבור תלמידיו. עלינו לעשות כל מאמץ על מנת לחזות בתפארת הזו, שניתן לראותה באמונה בלבד!

אנשים שאינם רואים בבהירות את תפארת המשיח ואינם מכירים את טבעה האמיתי של התפארת הזו, מנסים לדמיין אותה ולהציג אותה בעזרת תמונות וציורים. כך למשל נוהגת הכנסייה הקתולית להציג את תפארת המשיח בפני חסידיה. אבל זוהי גישה שגויה, ומי שנוהג כך אינו מכיר את הכתובים או את תפארתו הנצחית של בן האלוהים.

תפארת המשיח ברוממותו יכולה להיראות או להיות מובנת בעולם הזה רק על ידי אמונה שמבוססת על ההתגלות של אלוהים – על דברו. לא נוכל לחזות בתפארת המשיח על ידי ניסיון ליצור תמונה של תפארתו בעיני רוחנו, מראה של אדם היושב בשמים. כדי לחזות בתפארת המשיח עלינו להאמין בהתגלות של תפארתו, כפי שהוא מוצגת בכתובים. עלינו להגות בה דרך קבע. אם נעשה זאת, נתמלא שמחה שתגרום לנו להגות בתפארתו עוד ועוד.

בגלל האנוכיות שלנו אנחנו נוטים לראות רק צעד אחד קדימה, את הרצונות והמאוויים שלנו בלבד. כל עוד אנו בטוחים בישועתנו ובסליחת החטאים שקיבלנו, איננו מייחסים חשיבות גדולה לרצונותיו של ישוע ולמאוויו. אבל גישה כזו אינה תואמת את עיקרי האמונה המשיחית. עלינו להעדיף את רצונו על פני הרצון שלנו. לכן, הבה נהגה במשיח באמצעות השאלות הבאות:

מיהו זה ששמו מרומם מעל כל שם אחר? מיהו המוקף כבוד, תהילה וכוח? מי יושב לימין כיסא הגדולה בשמים, כשכל אויביו הדום לרגליו? האין הוא האיש שהיה עני, מושפל ונרדף בעולם הזה? האין הוא זה שנשחט עבורנו? האין הוא אותו ישוע שאהב אותנו ומסר את נפשו עבורנו כדי לספק לנו סליחת חטאים בדמו? אם לאהבתו יש ערך בעינינו, אם אנו נבין את המעשה שהוא עשה עבורנו ואת הסבל שסבל, נרצה לשמוח בתפארתו.

ישוע, אדוננו היקר! איננו יכולים להוסיף דבר לאישיותך, איננו יכולים להוסיף דבר לכבודך ולתפארתך. אנחנו שמחים שאתה כמו שאתה. שאתה מהולל בתפארתך ויושב לימין האב. אנו חפצים לחזות בתפארתך עוד ועוד, כפי שהתפללת והבטחת. אמן.

המאמר The glory of Christ in his Exaltation