|
חדש! חדש! חדש! מאת ג'יימס מקדונלד
לא רק אנחנו אוהבים לקבל ולהעניק דברים חדשים – גם אלוהים אוהב דברים חדשים
האם אתם אוהבים דברים חדשים? דברים "שיש להם ריח חדש"? מכוניות חדשות, עונות חדשות, מסעדות חדשות וילדים חדשים? (לאו דווקא בסדר הזה). "חדש" זה נהדר. מקומות עבודה חדשים, בגדים חדשים, חברים חדשים. והנה חדשה מדהימה: גם אלוהים אוהב דברים חדשים. אלוהים מרבה לדבר בכתבי הקודש על דברים חדשים שהוא נתן לנו. הנה רשימה של כמה דברים חדשים שאלוהים העניק לנו: · לב חדש (יחז' ל"ו 26). · רוח חדשה (יחז' י"ח 31). · שיר חדש בלבבות שלנו (תהל' מ' 4). · שם חדש (התג' ב' 17). · הוא הפך אותנו לאדם חדש (אפס' ד' 24). · הוא עשה אותנו בריאה חדשה: "על כן כל מי שנמצא במשיח הוא בריאה חדשה" (קור"ב ה' 17). · אלוהים אוהב דברים חדשים. למעשה, אחד המשפטים האחרונים שאלוהים אמר בדברו הוא: "הנני עושה הכול חדש" (התג' כ"א 5). החיים המשיחיים הם חיים חדשים, שונים ומיוחדים. אם אמונתנו במשיח לא שינתה דבר בחיינו, כדאי שנשאל את עצמנו אם מקורה באלוהים. אם לא חל בנו כל שינוי, אם איננו חשים בניצחון המשיח בחיי היום-יום שלנו, משהו לא בסדר באמונתנו. המשיחיים משתנים כל הזמן. הביטוי "חיים חדשים" (רומ' ו' 4) מתורגם ממילה יוונית שפירושה "שינוי באופי, בתכונות". מי שיש לו חיים חדשים הוא אדם שונה. חשוב להדגיש: אלוהים פועל בנו והופך אותנו לחדשים. הוא משנה אותנו. לכן שאול השליח אומר: "נקברנו אתו בטבילה למוות כדי שנתהלך גם אנחנו בחיים חדשים, כשם שהמשיח הוקם מן המתים על ידי כבודו של האב" (פס' 4). ההיסטוריה של הקהילה היא בעצם רשימה של אנשים שאלוהים נתן להם חיים חדשים. ג'והן ניוטון לדוגמה. בגיל צעיר הוא ברח מביתו שבאנגליה, כי היה מרדן ושנא את הוריו. הוא הצטרף לצוות העובדים בספינת עבדים. בשלב מסוים איבד ניוטון את אהדתו של רב החובל, וזה מסר אותו כעבד לאשתו האפריקנית של סוחר עבדים לבן. במשך שנים רבות חי ניוטון כעבד באפריקה, והתקיים משיירי אוכל ובטטות שגנב בחשכת הלילה. בסופו של דבר הוא הצליח לברוח מאדונו ולחזור לעסקי הספנות והמסחר בעבדים. במשך השנים הוא הגיע לדרגת רב חובל של ספינה שהעבירה עבדים מאפריקה לארצות הברית. על סיפון הספינה הזאת התרחשו דברים נוראים. היו אלה הימים החשוכים ביותר בחייו של ניוטון. באחד הלילות של שנת 1748, כשספינתו הייתה עמוסה עבדים, פרצה סערה קשה באוקיינוס האטלנטי, ואיימה להטביע את ספינתו של ניוטון. למרות שהיה אדם מושחת, זעק ג'והן ניוטון לאלוהים, ביקש את סליחתו ונושע. כשחזר ללונדון היה למבשר נמרץ ורב השפעה. למרות שלא היה אדם מושלם, הוא מת לחטאיו ולדרכיו הישנות. הוא השתנה, הפך לאדם חדש. ניוטון הקדיש את שארית חייו להפצת הבשורה. על ערש דווי הוא ביקש שעל קברו יכתבו המילים הבאות:
מילים אלה עדיין משמשות עדות נאמנה לכוחו של אלוהים לתת לחוטא חיים חדשים. ג'והן ניוטון התפרסם בזכות שירו "הו, חסד אל!" (Amazing Grace). בבית הראשון של השיר העיד ניוטון שחסד אלוהים, "אותי הדל גאל". בבית אחר בשיר הוא כתב שהישועה היא תחילתו של תהליך השינוי ולא סופו:
ג'והן ניוטון היה בתהליך מתמיד של התקדשות לאחר שנושע. האם גם אנחנו נמצאים בתהליך הזה? האם אנחנו מבינים שמתנו לחטא ושהוא לא צריך לשלוט בנו עוד? (רומ' ו' 2-11). כעת אנחנו חופשיים לבחור. במשיח אנחנו מתים לחטא! כך קבע אלוהים וניצחון המשיח מבטיח זאת. הבה נחשוב על חיינו לפני שהאמנו במשיח. כולנו זוכרים חטאים מסוימים שהיינו משועבדים להם. לפני שהוצדקנו על ידי ישוע, תמיד נכשלנו, גם אם השתדלנו מאוד להתנהג כראוי. החדשות הטובות הן שברגע שחזרנו בתשובה, אלוהים חיבר אותנו לכוחו של ישוע המשיח, הכוח שניצח את המוות והתגבר על החטא. כמובן שהחטא ימשיך לנסות ולפתות אותנו, אבל אנחנו כבר לא משועבדים לו. זהו המסר של שאול (פס' 1-11). הוא רצה שנדע שאיננו עוד עבדים לחטא. איננו חייבים להיות כבולים בחטא, ועל ידי כוחו של אלוהים ותקומתו של המשיח, אנחנו משוחררים וחופשיים. לצערנו, משיחיים רבים ממשיכים לחיות תחת עולו של החטא. האם גם אנחנו חיים תחת עול החטא? הבה נבחן את עצמנו. הבה נחשוב על האמת שמעניקה לנו חירות. איננו חייבים לחטוא! אנחנו יכולים לבחור! לפני שחזרנו בתשובה, לא הייתה לנו בררה, אבל כעת יש לנו. אנחנו יכולים להאמין שמתנו לחטא כי כך אומר דבר אלוהים וגם חווינו זאת בחיינו. רבים מהמשיחיים יכולים לזכור את הרגע הדרמטי שבו בטחו במשיח. אם נבחן את חיינו לפני ואחרי הישועה, נראה שמשהו קרה כשפנינו למשיח. השתנינו, הפכנו ל"בריאה חדשה". לכן שאול אומר: "זאת אנו יודעים..." (פס' 6). שאול דיבר על משהו שהמאמינים יודעים. "זאת אנו יודעים: האדם הישן אשר בנו נצלב אתו" (פס' 6). הביטוי "אדם ישן" אינו מתייחס לגילו של האדם אלא למצבו של האדם - בלוי ומרופט. הוא מייצג את דרך החיים הישנה, את קו המחשבה הישן שאומר, "אני הכי חשוב". כוח החטא נהרס כשישוע נצלב. למה? "כדי שיהרס גוף החטא" (פס' 6). למה התכוון שאול באומרו "גוף החטא"? הוא התכוון לישותנו, לחטא שהיינו משועבדים לו. עלינו לזכור אמת זו מכיוון שמניסיוננו האישי אנחנו יודעים שיש לנו עדיין נטייה לחטוא. הנטייה אינה נעלמת עם הישועה, אבל איננו משועבדים לה. כששאול אמר שהמאמין "משוחרר מן החטא" (פס' 7), הוא בעצם אמר שאחיזתו של החטא בחיינו נהרסה. כל מי שנושע על ידי ישוע, אינו משועבד עוד לנטייה לחטוא. החטא איננו עוד אדון בחיינו ואיננו חייבים לציית לו. אם אנחנו חוזרים ונכשלים בחטא מסוים, עלינו לבדוק אם אנחנו בוחרים להיכשל באותו החטא. אם אנחנו חיים במעגל הקסמים של "חטא והתוודות", כנראה שלא פעלנו על פי האמת שבכתובים. מקרה עצוב במאה ה-14 חי באזור שבו נמצאת היום בלגיה דוכס ושמו ראנאלד. בשלב מסוים הוא הוכתר כמלך, אבל אחיו אדווארד קינא בו על כך. בסופו של מאבק אלים קיבץ אדווארד סביבו כמה אנשים, ופתח במרד שבמהלכו הוא השתלט על הארמון ועל הממלכה. למרבה הפלא ריחם אדווארד על אחיו, ובמקום להרוג אותו, בנה עבורו צינוק מיוחד. היה זה חדר עגול ובו פתח, בלי דלת. בתוך החדר היו מיטה, שולחן וחפצים אחרים שנדרשו לראנאלד. היה זה פתח בגודל רגיל, אלא שראנאלד היה אדם שמן במיוחד, ולא היה כל סיכוי שיוכל לעבור בפתח ולצאת. ראנאלד הוכנס לתא דרך הגג. "כשתוכל לצאת דרך הפתח, תהיה חופשי ללכת", אמר לו אדווארד בלעג. מדי בוקר ציווה אדווארד על משרתיו להביא לתא העגול עוגות בטעמים שונים, מיני מאפים וכן בשר ומעדנים. אנשים רבים טענו שאדוארד נוהג באכזריות כלפי אחיו, אבל הוא נהג לומר: "אחי יכול לצאת מתי שירצה. הוא אינו נמצא בבית סוהר - כמה ימים של דיאטה והוא יצא לחופשי". ראנאלד נשאר בתאו. הוא היה משועבד לתיאבונו במשך למעלה מעשר שנים, ולא שוחרר משם עד שאדווארד מת באחד הקרבות. מצבו הבריאותי של ראנאלד הידרדר, והוא מת בתוך פחות משנה. לא מחוסר בררה, אלא משום שלא השכיל להשתמש ביכולת שלו לבחור בטוב. אם אנחנו במשיח, איננו עבדים עוד לחטא. במשיח יש לנו כוח להיות האנשים שאלוהים רוצה שנהיה. אין עוד דפוסי מחשבה הכובלים אותנו לחטא. אין עוד צורת התנהגות שיכולה לשעבד אותנו לעשיית הרע. איננו עבדים לחטא. כוח החטא נהרס כשמתנו וקמנו עם המשיח, ברגע שפנינו מחטאינו והאמנו בישוע. כבלי החטא ניתקו, ואנחנו חופשיים לפעול על פי הצדק והאמת.
המאמר One of Gods Favorite Words מתוך Sola Scriptura, Spring 2004
|