פסח

מדוע שותים בליל הסדר ארבע כוסיות יין? מהו האפיקומן? מהי משמעות השיר חד-גדיא? כיצד מסמל חג הפסח את המשיח?

יש משמעות לכל אחד מהחגים שאלוהים ציווה על ישראל לחגוג, אבל חג הפסח הוא המשמעותי מכולם. במשך כ-3,500 שנה חוגג עם ישראל את הפסח, לזכר אחד האירועים המדהימים ביותר בהיסטוריה. הפסח קשור גם לאמונה המשיחית. למעשה, הבנה טובה יותר של החג תסייע לנו להבין טוב יותר את מה שהתרחש במהלך הסעודה האחרונה של ישוע, שהיא הבסיס לסעודת האדון שאותה אנחנו מציינים גם היום.

חשיבותו של חג הפסח נובעת משלוש סיבות:

* כשאלוהים ציווה על ישראל לקיים את החג, הוא קבע שהשנה תחל בחודש שבו חל הפסח. הייתה זו דרכו של אלוהים להבהיר שהאירוע שעמד להתרחש הוא חשוב ביותר.

* יציאת מצריים הייתה נקודת המפנה בכינונו של ישראל כעם. עם של עבדים קיבל את תורת אלוהים, הקים מנהיגות מוּכּרת ובסופו של התהליך התיישב בחלקת הארץ שהובטחה לו. עם של עבדים יצא לחירות.

* חג הפסח מסמל את המשיח. בסעודת הפסח יסד ישוע את סעודת האדון, שבמהלכה אנחנו זוכרים את מותו המכפר ומצפים לשובו.

ראשיתו של החג

שימו לב לנקודות המפתח בקטע שקראנו:

1. אלוהים הכריז שהעם עומד על סף תקופה חדשה. לכן הגדיר את החודש כראשון בשנה (פס' 2).

2. על כל משפחה לקחת שה מתוך עדריה. מדובר בשה שמוּכּר למשפחה, לא בשה שנקנה בשוק (פס' 3-4).

3. כל משפחה נדרשה להכניס את השה לביתה כדי לוודא שאכן מדובר בשה תמים, ואולי גם כדי שייווצר קשר רגשי בין בני הבית לשה (פס' 3-6).

4. הדם שנמרח על משקוף הדלת לא היה אות עבור אלוהים. כתוב בפירוש: "והיה הדם לכם לאות" (פס' 13). הדם נמרח על המשקוף כביטוי לאמונתם של יושבי הבית. מי שלא האמין שאלוהים מתכוון לפגוע בכל הבכורים, לא טרח למרוח דם על דלתו. אלוהים לא נזקק לדם כדי לדעת באילו בתים גרים בני ישראל. כל איש היה צריך לעמוד במבחן האמונה והציות, כמו שאדם וחווה בגן עדן היו צריכים לעמוד במבחן האמונה והציות, וכמו שכל איש יצטרך לעשות באחרית הימים.

5. עם ישראל יחגוג את הפסח לנצח (פס' 24).

6. מצווה לזכור את אירועי יציאת מצריים ניתנה עוד לפני שהתרחשו האירועים עצמם. יש רק עוד מקרה אחד כזה בכתבי הקודש. ישוע ציווה על תלמידיו לזכור את מותו (בזמן סעודת הפסח) עוד לפני שהתרחש האירוע עצמו.

שולחן הפסח

על שולחן הפסח, בליל הסדר, מונחים פריטים רבים שנועדו להזכיר מדוע חוגגים את הפסח. חשוב להדגיש שמדובר במסורת, ולכן היא אינה מחייבת איש, לא את היהודי ולא את מי שאינו יהודי. רק כתבי הקודש מחייבים אותנו. אבל מסורת כשלעצמה אינה אסורה ולפעמים היא אפילו מרחיבה את הבנתנו. בנוסף לכך, חלק מהמסורת כבר היה קיים בימיו של ישוע והשפיע על האופן שבו התנהלה סעודת הפסח שהוא ערך עם תלמידיו.

שולחן הסדר ערוך כך שבני הבית יזכרו את סבלות העם במצריים, וגם ידגישו את היותם חופשיים מעבדות. על השולחן מצויים, זה לצד זה, המרור והחזרת - שמזכירים את הסבל, והחרוסת - שמציינת את מתיקות החופש.

על השולחן יש כמובן תזכורת לקורבן הפסח, וכן שלוש מצות שמהן נלקח האפיקומן (שאותו נזכיר בהמשך). בנוסף לאלה מציבים על השולחן כוס שמיועדת לאליהו הנביא. מכיוון שהפסח הוא חג הגאולה, עם ישראל מצפה לגאולה שלמה. על פי דברי מלאכי, אליהו הנביא יבשר את ביאת המשיח: "הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול והנורא" (מלא' ג' 23).

הסדר

הסעודה האחרונה שסעד ישוע עם תלמידיו הייתה בליל הסדר. אין טעם שנחזור כאן על כל פרטי הסדר, אבל ננסה לענות על כמה שאלות. ראשית, הבה נקרא את תיאור אותה ארוחה שישוע סעד עם תלמידיו:

"בערב הסב עם השנים עשר, וכאשר אכלו אמר, 'אמן אומר אני לכם, אחד מכם יסגירני'. הם התעצבו מאוד והחלו איש איש לשאול אותו, 'זה אני אדוני?'. השיב ואמר, 'הטובל אתי את ידו בקערה, הוא יסגירני. בן האדם אמנם הולך ככתוב עליו, אך אוי לאיש אשר יסגיר את בן האדם. האיש ההוא, מוטב היה לו אילולא נולד'. הגיב יהודה שהיה עתיד להסגירו ושאל: 'זה אני, רבי?'. השיב לו: 'אתה אמרת'. כאשר אכלו, לקח ישוע לחם, בירך ובצע ונתן לתלמידים באומרו: 'קחו ואִכלו, זה גופי'. לקח את הכוס, בירך ונתן להם באומרו: 'שתו ממנה כולכם, כי זה דמי, דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים לסליחת חטאים. ואני אומר לכם, מעתה לא אשתה מפרי הגפן הזה עד אותו היום אשר אשתהו חדש עמכם במלכות אבי'. לאחר ששרו את ההלל יצאו אל הר הזיתים" (מתי כ"ו 17-30).

מדוע שותים בליל הסדר ארבע כוסיות?

אלוהים הבטיח לישראל שיגאל אותם בארבע פעולות: "שמעתי את נאקת בני ישראל אשר מצריים מעבידים אותם ואזכור את בריתי. לכן אמור לבני ישראל, 'אני ה' והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצריים, והצלתי אתכם מעבודתם, וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים. ולקחתי אתכם לי לעם, והייתי לכם לאלוהים" (שמות ו' 5-7). כנגד כל פעולה שאלוהים הבטיח לעשות, שותים כוסית אחת. כוסית ראשונה: אלוהים יוציא את ישראל מעבדות במצריים. כוסית שנייה: אלוהים יציל את בני ישראל מיד המצרים. כוסית שלישית: אלוהים יגאל את ישראל. כוסית רביעית: אלוהים יקח את ישראל לעמו ויהיה אלוהיהם.

מה עשה ישוע בסעודת הפסח? שתה כרגיל את שתי הכוסיות הראשונות. על הכוס השלישית, כוס הגאולה, הוא אמר: "זהו דמי". את הכוס הרביעית הוא לא שתה, אבל הבטיח שיעשה את זה אתנו במלכות השמים, כשנעבוד את אלוהים באופן מושלם. רק אז תתגשם ההבטחה הזו במלואה - הוא יהיה אלוהינו ואנחנו עמו.

מה הן ארבע הקושיות?

ליל הסדר נועד בראש ובראשונה לאפשר לנו לספר לילדינו אודות יציאת מצריים ואודות טובו של אלוהים. ארבע הקושיות הן השאלות שהילדים שואלים: "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?". על ראש המשפחה להשיב על השאלה. אבל כולנו יודעים שלכל ילד יש שאלות משלו. ואכן, ההגדה נותנת תשובה לכל ילד - לחכם, לרשע, לתם וגם לזה שאינו יודע לשאול. שאלותיהם של הילדים והתשובות שמופיעות בהגדה לקוחות מתוך התורה.

מהו האפיקומן?

סביב האפיקומן שזורות אגדות רבות ודעות שונות. על פי המסורת מונחות על השולחן שלוש מצות. ראש המשפחה לוקח את המצה השנייה ובוצע אותה. אחר כך הוא עוטף אותה ומחביאה. במהלך הסדר הילדים מחפשים את המצה שהוחבאה. מי שמוצא אותה, זוכה בפרס וסביב השולחן יש התרגשות גדולה. המסורת אינה מסבירה את מקור המנהג הזה. יש כאלה שאומרים ששלוש המצות מייצגות את אברהם, יצחק ויעקב. אחרים אומרים שהן מייצגות את הכוהנים, הלוויים ושאר ישראל. בשני המקרים לא ברור מדוע בוצעים את המצה האמצעית ומחביאים אותה, ומדוע המוצא זוכה בפרס.

גם המשיחיים העלו רעיון מעניין. לדעתם, שלוש המצות מייצגות את אלוהים - האב, הבן ורוח הקודש. המצה האמצעית נשברת ומוחבאת כפי שהבן מת ונקבר. מי שמוצא את הבן זוכה בפרס, וכשהוא מראה אותו לבני המשפחה יש שמחה גדולה. אינני חושב שזה מקור המסורת, אם כי יש רבים שסבורים שתלמידי ישוע הוסיפו את המנהג הזה במאה הראשונה לספירה. כמו שאמרנו, מדובר רק במסורת.

מה משמעות השיר חד-גדיא?

השיר מתאר את ההיסטוריה של עם ישראל (ושל העולם), וגם את העתיד. השיר מספר על כך שאבא קנה גדי בשני זוזים. והוא ממשיך ואומר שהחתול אכל את הגדי, הכלב נשך את החתול וכן הלאה. הנה משמעות השיר:
האב  - הוא אלוהים
הבן - ישראל
שני זוזים - שני לוחות הברית. כלומר אלוהים הקים את עם ישראל כשנתן לו את התורה.
החתול שטרף את הגדי - האימפריה הבבלית.
הכלב שנשך את החתול - ממלכת פרס.
המקל שהיכה בכלב - האימפריה היוונית.
האש ששרפה את המקל - האימפריה הרומית.
המים שכיבו את האש - השבטים הברברים שהכניעו את רומי.
השור ששתה את המים - האסלאם במאות השביעית והשמינית.
השוחט ששחט את השור - מסעות הצלב.
מלאך המוות שהרג את השוחט - השטן.
הקדוש ברוך הוא - אלוהים משמיד את השטן.

כמו בני ישראל, גם אנחנו יצאנו מעבדות לחירות. היינו עבדים לחטא, אבל אלוהים, בחסדו, בחר להוציא אותנו מעבדות זו אלי חירות במשיח. גם אנחנו, כמו עם ישראל, נוטים להביט לאחור אל סיר הבשר. אבל אנחנו לא שוכחים שישוע שתה את כוס הגאולה, וכיפר על חטאינו כשמת על הצלב. ואת הכוס הרביעית הוא הבטיח לשוב ולשתות אתנו במלכות אלוהים.

כמה עצוב שבמיליוני בתים חוגגים את הפסח בלי לראות את הקשר למשיח. כמה עצוב שילדים רבים אינם שומעים את התשובה הנכונה לשאלתם "מה נשתנה?": המשיח בא, הוא שחרר אותנו מעבדות, נתן לנו תקווה, קרא לנו לחזור בתשובה והבטיח שיסלח על חטאינו - זה מה שהשתנה.

חג הפסח הוא הזמן שבו עלינו לזכור את גדולת אלוהים, את כוחו, את נאמנותו, את חסדו ואת משיחו. אין הזדמנות טובה מזו לחגוג את הישועה שהוא נתן לנו בבנו.

חג שמח.