סיפורה של נטע

ילדות
נולדתי באוקטובר 1980 בירושלים וגדלתי במעלה אדומים. אני זוכרת שלאימי תמיד הייתה זיקה למסורת אבל היינו בית חילוני. לא הייתי מזמינה חברים הביתה בגלל שלאבי הייתה בעיית אלכוהול חמורה, שהשפיעה על כל המצב בבית. הייתי מפנימה ומסתירה את המצב וכלפי חוץ לא נראה שהייתה בעיה. בגלל שהיו לי הרבה חברות מסורתיות הייתה לי גם נטייה לדת ומסורת. כשהייתי בת 14 אבי קיבל את האמונה בישוע כמשיח. למרות השינוי הגדול שראיתי בו, אני הגבתי לכך בכעס, חשבתי שהוא בגד בנו והמיר את דתו לנצרות. העדפתי שאבי יהיה אלכוהוליסט מאשר מאמין בישוע. לאחר מכן אימי, אחי, אחותי וגיסי גם קיבלו את האמונה ואני מאוד התנגדתי והייתי מסתירה זאת מחבריי הקרובים ביותר, כי רציתי להיות ילדה של בית יהודי "נורמאלי”. הייתי מתנהגת בצורה מאוד גסה למאמינים שהיו באים לביתנו.

אחרי הצבא
כשהשתחררתי התחלתי לעבוד במשרד המשפטים, שם עבדתי למעלה משנה. הייתי חיה חיים "רגילים" של בילויים ומסיבות ובמקביל חוגגת את כל החגים וצמה ביום כיפור. לא ידעתי מי הוא אלוהים באמת, רק הייתה לי המסורת והמנהגים.

המקרה של קרן
כשהייתי בת 23, אחותי קרן נכנסה לבית החולים כדי ללדת ויצאה משם עם שיתוק בחצי הגוף בגלל טעות טרגית של הרופאים. את ששת החודשים הבאים אחותי עשתה בבית החולים במחלקת שיקום אך לבסוף נותרה בכסא גלגלים עם מאה אחוזי נכות. אני זוכרת שלכל בני משפחתי הקרובים שהאמינו בישוע היה שלום למרות הקושי הבלתי נסבל; רק אני לא יכולתי להרגיש שלום. עזבתי את עבודתי וישנתי בבית החולים לצד אחותי במשך חצי שנה. בהתחלה החברים שלי הגיעו לבית חולים כדי לנסות לנחם אותי, אבל לאחר כשלושה חודשים אף אחד כבר לא בא או שאל אודות אחותי. הדבר הזה השפיע עלי מאוד, מכיוון שראיתי שהמאמינים ממשיכים לבוא כל יום. זכור לי שהם תמיד היו מגישים עזרה ותומכים.

ההחלטה לעזוב
היה מקרה שבו נשלח אלינו אדם שהיה ידוע כבעל כוח על-טבעי לרפא, והוא הציע לרפא את קרן ושהיא רק תצטרך לשלם לו אם היא תרפא. אני מאוד רציתי שהיא תיתן לו את ההזדמנות אבל היא התנגדה בתוקף, כי היא אמרה שהיא לא רוצה את הרפואה אם זה לא בא מאלוהים. אבא ואמא שלי אמרו את אותו הדבר. אני חשבתי שזה מוגזם ושהם ממש מתנהגים בקיצוניות. החלטתי שאם זה המצב אז אני עוזבת.

בקנדה
הייתה לי הזדמנות לנסוע לחופש בקנדה כי דוד שלי גר שם והסכים לארח אותי אצלו. הוא העסיק אותי אצלו וקנה לי רכב ובגדים חדשים, והרגשתי שזה מה שאני רוצה לעשות- להצליח בחיים מבחינה חומרית. יותר ויותר הדוד שלי תמך בי והתחיל עבורי את תהליך ההגירה לקנדה. הוא עזר לי לשכור דירה בעיר והמשכתי לעבוד אצלו. באותה תקופה הכרתי בחור קנדי. עם הזמן עברנו לגור ביחד והחלטנו להתחתן. אותו זמן אימי הגיעה לביקור מישראל; היא דיברה עם החבר שלי הרבה על האמונה בישוע אבל אני התנגדתי לכך ולא רציתי לשמוע. יום אחד הסעתי את אימי והחבר שלי לקהילה משיחית באזור וכשהגענו נכנסתי גם אני אל תוך בניין הקהילה; הופתעתי לשמוע שהשיעור לקוח מספר יהושע בתנ”ך. מכיוון שהחבר שלי רצה להמשיך ללכת לקהילה המשיחית אז הצטרפתי אליו, למרות שבאותה תקופה הייתי שייכת לתנועת חב"ד בסניף המקומי בעיר. עם הזמן התחלתי לראות את ההבדלים שבין בית הכנסת המקומי והקהילה המשיחית. כיצד בבית הכנסת כולם שתו עד שכרון חושים בחגיגות "שמחת תורה", אבל בקהילה המשיחית היו מלמדים אודות אלוהי ישראל וחיי קדושה.

"דברך נר לרגלי ואור לנתיבתי"
התחלתי לקרוא יותר בתנ"ך ובברית החדשה. כשפתחתי את ספר ישעיהו בפרק נ"ג פסוקים ד'-ה', ראיתי דרך מילות הנביא את המשיח היהודי שבא לכפר על חטאינו; “וַאֲנַחְנוּ חֲשַׁבְנֻהוּ נָגוּעַ מֻכֵּה אֱלֹהִים וּמְעֻנֶּה׃  וְהוּא מְחֹלָל מִפְּשָׁעֵנוּ מְדֻכָּא מֵעֲוֹונֹתֵינוּ”. כשקראתי בברית החדשה בספר מתי פרק י' פס' 39; “הַמּוֹצֵא אֶת נַפְשׁוֹ יְאַבֵּד אוֹתָהּ, וְהַמְאַבֵּד אֶת נַפְשׁוֹ לְמַעֲנִי יִמְצָא אוֹתָהּ.” הבנתי שזו אני; פתאום ראיתי איך שאני חיה את חיי באופן אנוכי ולא הייתי מוכנה לוותר על מה שהשגתי למען אלוהים. אז התחילו השינויים בחיי, במיוחד עם החבר. הוא התנגד מאוד כשהוא ראה עד כמה השינוי רציני, אבל למרות זאת עדיין החלטנו להתחתן.
היו בינינו הרבה מריבות והמצב נהיה באמת גרוע כשהוא איים על חיי; אז החלטתי שאני עוזבת כי הרגשתי שלא הייתה לי ברירה. למרות כל הדברים הקשים שקרו, ראיתי את יד אלוהים בהכול וידעתי שהוא שומר עלי ומדריך אותי בכל צעד שעשיתי.

התחלה חדשה בישראל
חזרתי לארץ וחברי חזר אחריי עם הבטחה להשתנות. אני ידעתי שדרכי היא עם אלוהי ישראל וישוע המשיח, אבל החבר לא היה מוכן לקבל זאת. הבנתי שאנחנו כבר לא נתחתן וההתמקדות שלי הייתה עכשיו רק לגדול בדרכו של אלוהים. כשהחבר שלי שאל את מי אני אוהבת יותר, אותו או את אלוהים אז עניתי שאת שאלוהים. כמובן שדרכנו נפרדו; אני נשארתי בארץ מוכנה להתחיל חיים חדשים והוא חזר לקנדה.
אלוהים לקח ממני את כל השאיפות האחרות שהיו לי ונתן לי רצון להיות רק איתו ולשרת אותו לעולם ועד. היום חיי מלאים בשלום וסיפוק שמעולם לא ידעתי שקיימים.