אלוהים הוא אור

בבראשית פרק א', בפסוק 3, כתוב: "ויאמר אלוהים, 'יהי אור', ויהי אור". אבל בהמשך מסופר שאלוהים ברא את השמש רק ביום הרביעי (פסוקים 16-19). אם כך, איזה אור האיר כבר ביום הראשון, אם השמש, שנותנת את האור לעולם, נבראה רק שלושה ימים מאוחר יותר?

יש בכתובים הרבה דוגמאות למקרים שבהם אלוהים האיר ולא השמש:

* בזמן שאלוהים היכה את מצריים במכת חושך, הוא האיר באזור שבו התגוררו בני ישראל, למרות שהשמש לא זרחה (שמות י' 29).

* במהלך הנדודים של בני ישראל במדבר, אלוהים האיר את דרכם בלילה באמצעות עמוד אש (שמות י"ג 21).

* כשמלאך אלוהים סיפר לרועים על הולדת ישוע המושיע, היה סביבם אור אלוהים (לוקס ב' 9).

* שאול השליח סיפר שבדרכו לדמשק הוא ראה אור שהבריק יותר מזוהר השמש, ושמע את ישוע מדבר אליו (מעשי השליחים כ"ו 13).

* יוחנן מספר שבירושלים החדשה לא יזדקקו לשמש כדי שתאיר: "העיר איננה צריכה לשמש ולירח שיאירו בה, כי כבוד אלוהים האיר אותה" (התגלות כ"א 23).

מה אפשר ללמוד מהדוגמאות האלה, ומדוגמאות אחרות בכתובים? השמש היא לא מקור האור היחיד שמבדיל בין היום ובין הלילה. אלוהים היה מקור האור ביום הראשון, והאור שהאיר אז היה אור כבודו של אלוהים.

לפני הרבה שנים התחוללה בצרפת מהפיכה. הרבה אנשים שהתנגדו לשלטון נכלאו. אחד מאלה שהושלכו לבית הכלא ביקש עותק של כתבי הקודש. בתא החשוך שלו היו עוד הרבה אסירים, וגם הם רצו לשמוע את דבר אלוהים. פעם ביום, במשך מספר דקות, חדרה קרן אור לתא שלהם, דרך חלון קטנטן שהיה ממוקם ליד התקרה. האסירים הרימו על כתפיהם את האיש שקיבל את כתבי הקודש, כדי שיוכל לקרוא מדבר אלוהים. וכשהורידו אותו, ביקשו: "ספר לנו מה קראת בזמן שהיית באור".