|
"תעבירו לי את הרוטב", נכנס אבי לשיחה בזמן הארוחה.
"אתה לא רואה שאימא ואני מדברים?", שאל אבא, "למה אתה מתפרץ?".
"בסדר, סליחה", אמר אבי, "תעבירו לי את הרוטב, אני רוצה עוד".
אימא הנידה בראשה, "מה קרה למילה בבקשה?".
"טוב", ענה אבי, "את הרוטב בבקשה?", הוא גלגל את העיניים כלפי מעלה. "אנחנו אוכלים בבית, לא בחוץ במסעדה או משהו כזה", הוא התלונן.
"האם היית מתנהג יותר בנימוס במסעדה?", שאל אבא.
"כן", ענה אבי, "או... אם הייתי אוכל בבית של חבר. אתה לא מצפה שאתנהג ככה גם בבית, נכון?". |
"למעשה כן", ענה אבא, "אתה חושב שצריך לכבד רק אנשים שאינם בני המשפחה שלך, ואתה חושב שצריך להיות מנומס רק כשאתה נמצא בחברת אנשים זרים. אבל כתבי הקודש אומרים שאתה צריך לכבד את אביך ואת אמך, ולהיות מנומס ואדיב היא אחת הדרכים להפגין כבוד והערכה להוריך".
אבי הביט באביו, "אבל...".
"הבית שלך הוא המקום הטוב ביותר ללמוד מה נכון ומה לא נכון", הוסיפה אימא. "הבית הוא המקום שבו אתה מתאמן כיצד לעשות את הדברים נכון".
"שחקן כדורגל מתאמן לקראת המשחק", הוסיף אבא. "אריק זאבי מתאמן כל השנה לקראת תחרויות הג'ודו שמתקיימות ברחבי העולם. כך גם אתה צריך להתאמן בבית כדי שבבית הספר, אצל חברים או בכל מקום שתהיה, תוכל להתנהג כראוי". הוא הפסיק לרגע ואז הוסיף: "אתה מבין מה שאנחנו אומרים לך?".
אבי חשב לרגע ואמר: "אפשר בבקשה לקבל את הרוטב הטעים שהכנת, אימא?". |