הביקור של דנה במחנות הריכוז ובגרמניה, יחד עם צעירים גרמנים ופולנים, הפך למאבק פנימי קשה אך מועיל. במהלך הביקור אלוהים פעל בלבה של דנה ושחרר אותה ממשא כבד ומעיק.
מה שהפך את דוד לאיש כלבבו של אלוהים היו אהבתו לאויביו, יכולתו לסלוח להם, שנאתו לחטא ויכולתו לחזור בתשובה.
הדבר היחיד שישוע הסביר לתלמידיו, כשלימד אותם להתפלל היה עניין הסליחה. סליחת החטאים היא הדבר החיוני ביותר לכל אדם, ולכן בהחלט ראוי שנפנה אל אבינו שבשמים ונבקש ממנו שיסלח לנו. עלינו לזכור שגם עלינו מוטלת החובה לסלוח לחוטאים לנו.
לפעמים אנחנו נהנים לדמיין את מי שפגע בנו סובל, אבל אם אנחנו מסרבים לסלוח, אל לנו לצפות שאלוהים יסלח לנו
מה קורה כשמישהו פוגע בנו? אנחנו סולחים כמובן. אבל מה קורה כשהוא פוגע בנו שוב ושוב? זה כבר סיפור אחר. מהי סליחה? מתי ואיך צריך לסלוח? מתי אין לסלוח?