אבי היה מוקסם מהזר החדש ועד מהרה הזמין אותו להתארח אצלנו. הזר נקלט במהירות ובקלות ומאז הוא אתנו, ממש חלק מהמשפחה.
בכל שנות ילדותי, מעולם לא עצרתי לחשוב על מקומו של הזר במשפחתנו. הייתה לו פינה מיוחדת משלו והוא נראה לי חלק בלתי נפרד מהמשפחה שלנו.
הורי היו מחנכים מעולים: אמי לימדה אותי להבחין בין טוב ורע, ואבי לימד אותי לציית. אבל הזר... הוא היה מספר סיפורים.
הוא ריתק אותנו למשך שעות בסיפורי הרפתקאות, מסתורין וצחוק.
אם רציתי לדעת משהו בתחום הפוליטיקה, ההיסטוריה או המדע - הוא תמיד ידע את התשובות.
הוא היה בקיא בעבר, הבין את ההווה ולעתים קרובות נראה שהוא מסוגל אפילו לצפות את העתיד!
כשהיה אירוע מוסיקלי או ספורטיבי חשוב, הוא לקח את המשפחה לצפות בו ודאג שנשב במקומות הטובים ביותר באולם או באצטדיון.
פעמים רבות הוא גרם לי לצחוק, ולפעמים לבכות. הוא הצית את הדמיון שלי ועזר לי לחלום על דברים שמעולם לא חשבתי עליהם קודם לכן. מדי פעם הוא עודד אותי להציץ לחייהם של אחרים, בייחוד על הרגעים המביכים שלהם.
הזר לא הפסיק לדבר, אבל נראה היה, שלאבא לא היה אכפת. לפעמים, כשכולנו היינו משתיקים זה את זה כדי שנוכל לשמוע מה הזר אומר, אימא הייתה קמה ופורשת למטבח - בשביל השקט. (היום נדמה לי שאימא ישבה במטבח והתפללה שהזר פשוט ייעלם מחיינו).
אבא קבע לנו כללים נוקשים בתחום המוסר, אבל הזר מעולם לא חש מחויב לכבד כללים אלה. ניבול פה, למשל, היה אסור בביתנו. הכלל הזה חל עלינו, על ידידינו ועל כל מי שביקר בביתנו. אך לא על האורח הוותיק שלנו. לעתים קרובות הוא היה פולט מלים גסות שצרמו אפילו לאוזניי וגרמו לאבי להתפתל בחוסר נוחות ולאמי להסמיק.
אבי לא הרשה לנו לשתות אלכוהול ולעשן. אבל הזר עודד אותנו לנסות זאת על בסיס קבוע. הוא הציג את הסיגריות כתענוג, את הסיגרים כגבריים ואת המקטרות כמכובדות. הוא לימד אותנו שאלכוהול הוא חלק חשוב בכל שמחה. הוא דיבר בחופשיות (יותר מדי בחופשיות) אודות מין. הערותיו היו לעתים בוטות, לעתים מזמינות, ובדרך כלל מביכות. אבי תמיד הסביר שאלימות אינה דרך לפתור בעיות, אבל הזר אמר שבעולם שלנו רק החזק מנצח.
עכשיו אני יודע שתפישת העולם שגיבשתי בנושאי ידידות, זוגיות ומוסר הושפעו במידה רבה מהדברים שהזר אמר.
פעם אחר פעם הוא התנגד לערכים של הוריי, אך מעולם לא ננזף או נתבקש לעזוב.
40 שנה חלפו מאז הזר התמקם אצלנו בבית.
למרות שהוא כבר לא מקסים כפי שהיה בהתחלה, אם תיכנסו לביתנו ודאי תמצאו אותו יושב בפינתו ובכל הזדמנות מדבר אל כל מי שמוכן להאזין לדבריו ולראות את מה שיש לו להציג.
אם אתם עדיין תוהים מהו שמו... ובכן, אנחנו קוראים לו "הטלוויזיה".
אגב, לזר הזה יש היום בת זוג, קוראים לה "מחשב"...