לרקוד עם כוכבים?

"כל אשר תעשו, עשו בכל נפשכם, כמו ליהוה ולא לבני אדם" (קולוסים ג' 23)

שירז אחותי היקרה, לפני משהו כמו שבועיים חזרתי מכנס נוער שעסק בנושא של שירות. במשך הכנס למדנו מה זה בכלל שירות, למדנו על שירות בתוך קהילה ולמדנו על שירות מחוץ לקהילה. אז אני רוצה לומר לך שאני שמח שאת משרתת את האדון.

הרבה פעמים אנחנו חושבים שלחץ זה דבר לא טוב ושאסור לנו להיקלע למצב של לחץ אף פעם ובשום מחיר. אבל למען האמת, לחץ (במידה הנכונה) דווקא יכול לעזור לנו. לחץ עוזר לנו לעבוד יותר מהר, לפעול ביעילות ולהתרכז בדברים החשובים באותו רגע נתון. הבעיה מתחילה כשאנחנו "נלחצים מהלחץ" ומתחילים לעשות טעויות. יש לנו הרבה דוגמאות בכתובים לגברים ונשים שהיו במצבי לחץ כאלה ואחרים, חלקן טובות וחלקן לא טובות. משה ודוד נתנו לנו דוגמא טובה מה לעשות במצבים שבהם אנחנו "נלחצים מהלחץ" – פשוט לפנות לאלוהים ולבקש ממנו שיראה לנו מה לעשות. כמובן שאת הדוגמא הטובה ביותר אנו מוצאים בישוע.

כאשר שמואל מנסה לבחון מי יהיה המלך שאלוהים בחר בו להחליף את שאול (שמואל א': ט"ז), אנחנו לומדים משהו מאוד חשוב על הדרך שבה אלוהים בוחן דברים. בני אדם בוחנים את החיצוניות באמצעות העיניים ואילו אלוהים בוחן את הפנימיות באמצעות לב האדם. כלומר, הרבה לפני שאלוהים מסתכל על החיצוניות שלנו. הוא קודם כל בוחן את הלב שלנו (שמואל א': ט"ז 7).

שאול השליח כתב למאמינים בקורינתוס על שירות, הוא הזכיר להם שהדבר החשוב ביותר הוא לשרת בלב שמח. לא מתוך צער או חובה, אלא כפי שהלב שלנו מנחה אותנו. כי אלוהים אוהב את מי שנותן (מרכושו או מעצמו) בלב שמח. (השנייה לקורינתים ט' 7). שימי לב, אלוהים מעדיף אדם שנותן 10% בשמחה, מאשר אדם שנותן 50% ומצטער על כך. האהבה של אלוהים אלינו לא קשורה לכמות או למקום שבו אנחנו משרתים אותו.

ישוע אומר לנו, שאם אחד מהאחים שלנו חוטא כלפינו. אנחנו צריכים להסביר לו (פנים מול פנים, רק שנינו ביחד) שהוא פוגע בנו כשהוא מתנהג ככה (מתי י"ח 15). אם ההערות שנותנים לך פוגעות בך, את צריכה לומר את זה ("בארבע עיניים") לאותם אנשים שמעירים לך אותן. יכול להיות שהם בעצמם לא מודעים לכך שהם פוגעים בך. דבר אחד בטוח, אם לא תספרי להם למה הם גורמים, הם לעולם ידעו שמה שהם אומרים פוגע בך.

כאשר ישוע מוכיח את הסופרים והפרושים על הצביעות שלהם, הוא משווה אותם לקברי צדיקים, שנראים יפה מבחוץ אבל מלאים בטומאה. חשוב לזכור שעבור אלוהים, זה חסר ערך אם אנחנו מציגים את עצמנו כצדיקים אבל הלב והמחשבות שלנו מלאים בחטאים (מתי כ"ג 27-28). לכן, אנחנו צריכים להיזהר, מלהתנהג כמו הפרושים והסופרים. כלומר, לעשות דברים למראית עין בלבד, על מנת למצוא חן בעיני אנשים.

·        הלחץ הוא לא הבעיה, אלא המצבים שבהם אנחנו "נלחצים מהלחץ". אז בפעם הבאה שאנחנו מרגישים שאנחנו מתחילים "להילחץ מהלחץ" פשוט נפנה לאלוהים בתפילה ונבקש ממנו שיעזור לנו להתמודד עם הלחץ ולא לעשות טעויות.

·        אלוהים בוחן את המניעים שלנו, לפני שהוא מביט על המעשים שלנו. חשוב לו שנשרת וניתן מעצמנו ברצון ובשמחה, מאשר בצער ובהרגשת חובה.

·        כאשר מישהו פוגע בנו, אנו צריכים לומר לו את זה. אחרת לא תהיה לו אפשרות לבקש מאיתנו סליחה.

·        בעיני אלוהים, אין ערך למעשים שנוגדים ולא משקפים את מי שאנחנו באמת.

אני מבין שיש אנשים בקהילה שלוחצים עליך, חשוב שתזכרי שהם לא אלוהים ולא ההורים שלך. גם אם יש להם רצון וכוונות טובות, אין להם את הסמכות (שיש לאלוהים ושניתנה להורים שלך) לומר לך מה לעשות.

אם את רוקדת בזמן ההלל, בגלל לחץ שאנשים בקהילה מפעילים עליך. את פועלת מתוך מניעים לא נכונים.

אני מציע שתסבירי בפרטיות, לאותם אנשים שמעירים לך שהם פוגעים בך.

טוב תעשי, אם תשתפי את ההורים שלך במה שקרה, במה שאת מרגישה. תבקשי את עצתם ועזרתם.

אני מאמין שגם מדריך או מדריכת הנוער שלך ישמחו להקשיב ולעזור לך בכל דרך שהם יוכלו.

"כל אשר תעשו, עשו בכל נפשכם, כמו ליהוה ולא לבני אדם, וידעתם כי תקבלו מאת יהוה גמול הירושה. כי את אדוננו המשיח עובדים אתם." (קולוסים ג' 23-24)