לא מבין!

"וַתהי לכם חזות הכול כדברי הספר הֶחתום, אשר יתנו אותו אל יודע ספר לאמור: קרא נא זה. ואמר: 'לא אוכל, כי חתום הוא' " (ישעיהו כ"ט 11)שאלה:

"אשרי האיש אשר לא הלך בַּעצת רשעים וּבדרך חטאים לא עמד וּבמושב לצים לא ישב. כי אם בתורת ה' חפצו וּבתורתו יהגה יומם ולילה" (תהילים א' 1-2).אני שמח שאתה משתדל לקרוא בדבר אלוהים מדי יום, ואני רוצה לעודד אותך להתמיד בכך. מניסיוני אני יכול לומר לך בביטחון שהדבר יהיה לך לברכה עצומה ויתרום להיכרות האישית שלך עם האדון.

כשדוד המלך מתאר במזמור זה אדם מבורך, הוא מחלק את התיאור שלו לשני חלקים שמסבירים כיצד באה הברכה על אותו אדם.

החלק הראשון מתאר את מה שאותו אדם לא עשה: הוא לא הלך לפי עצת רשעים, הוא לא עמד בדרך חוטאים, ולא ישב במושב לצים (רשעים). החלק השני מתאר את מה שאותו אדם כן עשה: הוא חפץ בתורתו של אלוהים והגה בה יומם ולילה. דוד ממשיך ומשווה אדם כזה לעץ ששתול על פלגי מים, שמניב את הפרי בעונה המתאימה ושהעלים שלו לא נובלים. ולבסוף, דוד אומר שאדם כזה יצליח בכל מעשיו (תהילים א' 1-3).

כולנו מתמודדים עם הבעיה שאתה מתאר. דברי הנביאים נכתבו אמנם בעברית, אבל לפני יותר מאלפיים שנה. באותה תקופה השפה העברית הייתה שונה מזו שאנחנו מדברים היום. עד כדי כך שונה, שאנחנו מכנים היום את השפה העברית הקדומה בשם "עברית מקראית" לעומת ה"עברית המודרנית" של היום.

וגם את העברית המודרנית שלנו, לא תמיד קל להבין… אפילו במדינת ישראל הקטנה (בשטחה) והצעירה (בשנותיה) משתמשים בערים ובאזורים שונים בארץ במונחים שונים, שהמשמעות שלהם זהה.

לדוגמה, נניח שאתה מטייל עם חברים באזור ירושלים, וכמו שאתה יודע, ירושלים... "הרים סביב לה". באחת העליות הקשות ניגש אליך חבר ושואל אותך אם אתה רוצה שהוא יעשה לך "אבו יו-יו". בטח תחשוב שהוא צוחק עליך או שהוא מתכוון לעשות לך משהו ממש מביך. אבל אם תשאל ירושלמי למה התכוון החבר שלך, או בודק במילון "ירושלמית-עברית" מה זה "אבו יו-יו", היית מבין שהוא מציע לעשות לך "שק קמח", כלומר לסחוב אותך על הגב.

רצוי ליישם את אותה השיטה כשאנחנו קוראים את הכתובים. גם אני, כשהתחלתי לקרוא את דבר אלוהים, השתמשתי הרבה במילון מקראי ואני ממשיך להיעזר בו גם היום. מילון מתאים יעזור לך להבין את משמעותן של מילים בכתובים שאינך מכיר. בכל חנות ספרים ניתן לרכוש את "מילון התנ"ך" שבו פירושים לכל המילים הקשות בתנ"ך.

הבנת משמעותן של המילים מאפשרת לנו להבין את הפסוקים, הבנת הפסוקים מסייעת לנו בהבנת הפרקים, הבנת הפרקים מאפשרת לנו להבין את הספרים והבנת "ספר הספרים" (כתבי הקודש) היא הבנת דבר האלוהים!

"האות ממיתה, אבל הרוח מחיה" (השנייה לקורינתים ג' 6).

יש לי כל הכבוד וההערכה למומחים כמו אבשלום קור ולמילונים השונים, ואמנם העזרים שאנחנו משתמשים בהם ללימוד הכתובים עוזרים לנו להבין אותם. אבל רק רוח הקודש יכול לתת לנו תבונה והבנה רוחניות. מארק טוויין (סופר אמריקני מפורסם) כתב פעם: "אני בוחן את הכתובים ומגלה שהם בוחנים אותי". חשוב מאוד לזכור שכתבי הקודש הם הרבה יותר מטקסט שאנחנו מנסים להבין את משמעותו. כתבי הקודש הם דברי אלוהים חיים.

שאול השליח הזכיר לקורינתים שהם הוכשרו להיות משרתים של ברית חדשה. לא ברית של אותיות כתובות, אלא ברית של הרוח. האותיות עצמן הן מתות, אבל הרוח חי ומחייה! כולנו יודעים שבאוניברסיטאות יש חוקרים רבים בעלי הבנה וידע מרשימים בטקסט המקראי... אבל הם לא מכירים את המשיח ולא נושעו בחסדו.

שאול כתב לטימותיאוס שכל הכתוב נכתב בהשראת רוח הקודש (השנייה לטימותיאוס ג' 16). אם אנחנו רוצים להבין "למה התכוון המשורר", אנחנו חייבים להיעזר ברוח הקודש. ישוע עצמו הבטיח לנו את רוח האמת (רוח הקודש), שיבוא אלינו וידריך אותנו אל כל האמת (יוחנן ט"ז 13).

אנשים, מילונים ועזרים אחרים שנבחר להשתמש בהם, יעזרו לנו להבין את דבר אלוהים.

חשוב שנתפלל ונבקש את הדרכת רוח הקודש בכל פעם שאנחנו יושבים ומקדישים זמן לקריאה ולימוד של דבר אלוהים, כי ללא רוח האמת אנחנו עלולים רק לקרוא וללמוד אותיות מתות.