לאן רץ המד"צ?

קודם כל אני רוצה לומר לך "כל הכבוד". טוב שאתה רוצה להיות מעורב ופעיל בחברה, ולהיות עדות עבור המשיח בעולם. ישוע קורא לנו מלח הארץ (מתי ה' 13). כלומר עלינו להיות מעורבים ולהשפיע. אם נשב בבית לא נוכל להכריז את הבשורה ולהיות קול מוסרי וערכי.

כל כך הרבה פעמים אנחנו, המשיחיים, עלולים למצוא את עצמנו רצים במסלול מרוחק מאנשים אחרים, כאילו שאנחנו משתתפים באולימפיאדה למשיחיים בלבד. עלינו להיזהר פן נמצא את עצמנו בתוך בועה משיחית ונאבד את הקשר וההשפעה על אלה שאינם מכירים את המשיח. עלינו לזכור, כל המשרתים של אלוהים חיו בין לא-מאמינים והשמיעו את קולם. אפילו ישוע התפלל עבור המאמינים: "אינני מבקש שתיקחם מן העולם, אלא שתשמרם מן הרע" (יוחנן י"ז 15). לכן, מי שיכול להיות מעורב בחברה, ראוי שישמח על ההזדמנות שאלוהים העניק לו.

אבל לפני שאתה עולה על בגדי ספורט ורץ למד"צ, אתה חייב לזכור שכדי להצליח במרוץ עליך להתאמן כראוי, ואת האימון אתה מקבל דווקא בקהילה. לפעמים אנחנו משקיעים את רוב זמננו או אפילו את כל זמננו בפעילויות חיוביות וטובות, אבל הן גוזלות מאתנו את האפשרות להשתתף בדברים חשובים וחיוניים אפילו יותר.

אנחנו זקוקים להתחברות משיחית. הקשר עם אחיות ואחים שותפים לאמונה הוא חיוני ביותר. עלינו ללמוד את הכתובים, לעבוד את אלוהים, להתפלל, לחזק ולהתחזק.

לפעמים טוב שנשחק עם מאמינים, כי האווירה חברותית, נקייה וטובה. אי אפשר ליצור קשר קרוב עם משיחיים אם לא נבלה אתם די זמן.

בכתבי הקודש נאמר: "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד" (תהלים ק"ג 1), וגם ש"חברת אנשים רעים תשחית מידות טובות" (הראשונה לקורינתים ט"ו 33). אם אנחנו משקיעים זמן רב מדי בכל מיני פעילויות, אפילו טובות, עם אנשים שאינם מאמינים, אנחנו לא עושים את מה שטוב ונעים. יתר על כן, גם אנשים טובים שאינם מאמינים עלולים להשחית אותנו. הרי הם לא עושים דבר כדי לפאר את אלוהים ולכן בהכרח ההשפעה שלהם עלינו עלולה להזיק. כשאנחנו מבלים הרבה בחברת לא-מאמינים אנחנו עלולים לאהוב ולהעדיף אותה יותר מאשר את חברת המאמינים, ואז אנחנו עלולים להתרחק מהמשיח ומקהילתו.

האמינו לי, ראיתי הרבה חברים טובים שלי שבגלל פעילות כזו או אחרת, התנתקו והתרחקו מההתחברות המשיחית. חלקם לא שבו עד היום!

איזון זה כל הסיפור. האם להיות מעורבים בחברה – כן! האם להתמיד להגיע לפעילויות הקהילה  - כן! המעורבות שלנו בחוץ צריכה להיות במידה הנכונה, כך שהמחיר שאנחנו משלמים בהתחברות המשיחית יהיה סביר. כשאנחנו מעורבים בפעילות עם לא-מאמינים, הבה נזכור שאנחנו שם כדי לשרת את המשיח ולא כדי למצוא חן בעיני הסובבים אותנו: "האם אל בני אדם אני מתרצה כעת, או אל אלוהים? האם משתדל אני למצוא חן בעיני בני אדם? אילו עדיין השתדלתי למצוא חן בעיני בני אדם, לא הייתי עבד המשיח" (גלט' א' 10).