עברית
חיפוש:
כללי
מאמרים
חפש

דרך אבות - סימן לבנים

דוד המלך היה איש כלבבו של אלוהים אבל הייתה לו חולשה לנשים. לשלמה בנו היה לב חצוי וחולשתו של אביו התגלתה גם אצלו. לבו של רחבעם, בנו של שלמה, התרחק מאלוהים. כתוצאה מכך שילם עם ישראל מחיר כבד. אורח החיים שאנחנו מנהלים משפיע על ילדינו וגורם לכך שהם יגדלו ויהיו כמונו.
מאת:  איתן קשטן

מה אתה עושה למען ילדיך? אמנם לא אתה מושיע אותם אלא אלוהים, אבל הוראותיו ברורות : עלינו לחנך את ילדינו בדרכו

כתבי הקודש נכתבו כדי שנלמד מהם. לא סתם בחר אלוהים לספק לנו פרטים מסוימים. בניגוד לנו, אלוהים אינו מפרט כשאין בכך צורך. שאול אמר על מקרה מסוים: "כל זה היה דוגמה לנו, למען לא נתאווה לרָעוֹת כפי שהתאוו הם... מה שקרה להם היה לקח לדוגמה, וזה נכתב כדי להזהיר אותנו" (קור"א י' 11,6). היום ניקח דוגמה מעניינת מכתבי הקודש וננסה להפיק ממנה לקח חשוב.

כשמדברים על חינוך, אנחנו בדרך כלל פונים לאיגרות השונות. אנחנו לומדים את הקטעים שאומרים שעל ההורים לחנך את ילדיהם במוסר ה', שעל הילדים לציית, שעל הקהילה להדריך וכן הלאה. היום ניקח דוגמה ממשפחה מלכותית, ונראה כיצד משפיעה התנהגות ההורים על ילדיהם.

על מה אנחנו חושבים כשמדברים על דוד המלך? בדרך כלל אנחנו חושבים על איש צדיק וטוב, וזה נכון, שהרי אלוהים אמר על דוד שהיה "איש כלבבו" (שמ"א י"ג 14). מה זאת אומרת "איש כלבבו של ה' "? הכוונה היא שהוא חשב כמו אלוהים ועשה את רצונו. בכתבי הקודש אין עוד איש שקיבל מחמאה כזו: "איש כלבבו של ה' ". ממעשיו של דוד וממזמורי התהילים שכתב מתגלה איש שאהב את אלוהים בכל לבו, עבד אותו ברצינות, מחל על כבודו ונכנע לאלוהיו, ואף פיזז כשיכור בעת שקבע את עיר מגוריו כמרכז הרוחני של העם. אח, איזה איש צדיק.

תאוותו של דוד

אבל לדוד הייתה גם חולשה נוראית - תאווה לנשים. איך אנחנו יודעים זאת? לא רק מסיפור בת-שבע.

בספר שמואל א' י"ח 27 כתוב שדוד נשא את אשתו הראשונה: "...וימלאום למלך להתחתן במלך, ויתן לו שאול את מיכל בתו לאישה". עד כאן הכול בסדר, דוד התחתן עם מיכל. אבל ראו מה קורה בפרק (כ"ה: "ותמהר ותקם אביגיל, ותרכב על החמור... ותהי לו לאישה. ואת אחינועם לקח דוד מיזרעאל, ותהיינה גם שתיהן לו לנשים" (פס' 42-43). דוד לא הסתפק באישה אחת, על אף שהייתה בת מלך, אלא לקח לו נשים נוספות. מאוחר יותר נשא דוד עוד נשים: את מעכה, חגית, אביטל, עגלה (שמ"ב ג' 2-5). עד כאן אנחנו יודעים על שבע נשים, אבל בכך לא אמר דוד די. בפרק ה' כתוב שלקח לו עוד נשים ירושלמיות (פס' 13). גם אם לא היה קורה דבר בין דוד לבת-שבע היינו יכולים לומר שדוד רדף נשים ולא שלט בתאוותו. וכאילו לא די בכך, דוד התפתה כשראה את בת-שבע: "ויהי לתשובת השנה, לעת צאת המלאכים, וישלח דוד את יואב ואת עבדיו... ודוד יושב בירושלים. ויהי לעת הערב, ויקם דוד מעל משכבו ויתהלך על גג בית המלך וירא אישה רוחצת מעל הגג, והאישה טובת מראה מאוד. וישלח דוד וידרוש לאישה... ויקחה, ותבוא אליו, וישכב עִמה והיא מתקדשת מטומאתה. ותשב אל ביתה. ותהר האישה...

"וישלח דוד אל יואב: 'שלח אלי את אוריה החיתי'... ויבוא אוריה אליו... ויאמר דוד לאוריה: 'רד לביתך ורחץ רגליך'... וישכב אוריה פתח בית המלך... ולא ירד אל ביתו... ויאמר אוריה אל דוד: 'הארון וישראל ויהודה יושבים בסוכות, ואדוני יואב ועבדֵי אדונִי על פני השדה חונים, ואני אבוא אל ביתי לאכול ולשתות ולשכב עם אשתי? חייךָ וחי נפשך אם אעשה את הדבר הזה'...

"ויהי בבוקר, ויכתוב דוד ספר אל יואב וישלח ביד אוריה. ויכתוב בספר לאמור: 'הבו את אוריה אל מול פני המלחמה החזקה ושבתם מאחריו וניכה ומת'... ויצאו אנשי העיר וילָחמו את יואב... וימת גם אוריה החיתי" (שמ"ב י"א 1-17).

באותה תקופה היה נהוג שאחרי החורף, כשהבוץ יבש בדרכים, ניסו המלכים השונים לגזול אדמות זה מזה. בדרך כלל שימש המלך בתפקיד הרמטכ"ל ויצא בראש הצבא. אבל באותה שנה דוד שלח את יואב בראש הצבא והוא עצמו נשאר בירושלים. מה קרה? מדוע לא יצא דוד עם חייליו?

באחד הערבים יצא דוד אל גג ביתו וראה אישה יפה מתרחצת. דוד היה יכול להיכנס שוב לביתו, להדליק את הטלוויזיה ולשכוח מהעניין. אבל דוד היה בעל תיאבון עז לנשים. הוא שאל את עבדיו: "מי האישה הזו?" וכך נודע לו שזוהי אשת אוריה, אחד מחייליו הנאמנים שהיה באותה שעה בשדה הקרב. דוד לא עמד בפיתוי, הזמין אליו את בת-שבע אליו ושכב אתה. כן, זה האיש שעליו נאמר שהיה "כלבבו של ה' ".

האמת היא שלא היה פה איזה רומן סוער בין דוד לבין אישה בודדה שבעלה רחוק מהבית, אם כי גם מעשה כזה הוא נורא. בעצם היה פה אונס. דוד ניצל את כוחו ואת סמכותו, ואנס את אשת אוריה. היא לא יכלה לסרב לו. הוא הרי היה המלך, ומהתנהגותו של בעלה נראה שהמשפחה כולה הוקירה את המלך והייתה נאמנה לו. בת-שבע ידעה שמה שקרה בינה לבין המלך היה נורא. מיד אחרי שנאלצה לשכב עם המלך נאמר שהיא "מתקדשת מטומאתה" (פס' 4).

בת-שבע המסכנה, בעלה במילואים והיא בהיריון. כשנודע לדוד שבת-שבע בהיריון הוא היה יכול לחזור בתשובה, לקרוא לאוריה ולומר לו: "אני מצטער, עשיתי מעשה נורא". אבל במקום להתמודד עם החטא, בחר דוד להסתירו. הוא החזיר את אוריה משדה הקרב, ואמר לו: "לך אל אשתך, שכב עִמה". אבל אוריה, שהיה איש עם מצפון וערכים, אמר לדוד: "הארון וישראל ויהודה יושבים בסוכות, ואדוני יואב ועבדי אדוני על פני השדה חונים, ואני אבוא אל ביתי לאכול ולשתות ולשכב עם אשתי? חייך וחי נפשך אם אעשה את הדבר הזה" (פס' 11). אוריה היה אדם נאמן, ונאמנותו העמידה את דוד בצל. המלך שלח את חייליו לקרב ולא טרח להצטרף אליהם. נוסף על כך, במקום לשבת ליד מכשירי הקשר מתוך דאגה לחייליו, הוא אנס את שכנתו. וכשהתבררו תוצאות מעשיו, הוא ניסה להסתירן. אוריה לעומתו, ויתר על כל הנאה משום שדאג לחבריו ולמפקדיו, וזאת על אף שלא היה עם אשתו במשך ימים ארוכים.

מצפונו של דוד לא התעורר, אפילו לא נוכח התנהגותו המופלאה של אוריה. אדרבה, הוא שלח מכתב ליואב ובו דרש שידאג לכך שאוריה יהָרג בקרב. ומי נשא את המכתב? על מי אפשר לסמוך שיעביר מכתב כזה ליעדו, בלי לפתוח אותו ובלי להשתהות בדרך? כמובן, על אוריה עצמו.

איך הגיע דוד, איש ירא אלוהים, לשפל כזה? האמת היא שגם אנחנו חושבים לפעמים שאם אנחנו אוהבים את אלוהים, דבר כזה לא יכול לקרות לנו! אבל הוא יכול ועוד איך - אם לא ניזהר.

נכון, מאוחר יותר דוד חזר בתשובה. אבל למעשה שעשה היו השלכות מרחיקות לכת על משפחתו. דוד היה איש אלוהים, ולבו הלך אחרי אלוהים בכול, פרט לנושא אחד - אהבת נשים, אותה תאווה שהכניעה אותו.

לפני מותו השאיר דוד לבנו שלמה צוואה נהדרת: "ושמרת את משמרת ה' אלוהיך, ללכת בדרכיו, לשמור חוקותיו, מצוותיו ומשפטיו ועדוֹתיו ככתוב בתורת משה" (מל"א ב' 3).

תאוותו של שלמה

גם שלמה היה איש ירא אלוהים, אבל גם הוא אהב משהו נוסף - נשים! בתחילה לקח לאישה את בתו של מלך מצריים ומיד אחר כך כתוב: "ויאהב שלמה את ה' ללכת בחוקות דוד אביו, רק בבמות הוא מזַבח ומקטיר" (מל"א ג' 3).

דוד אהב את אשת השכן, ושלמה "אהב נשים נכריות רבות, ואת בת פרעה, מואביות עמוניות, אדומיות, צידוניות, חיתיות... ויהי לו נשים שרות 700 ופילגשים 300 - ויַטו נשיו את לבו... אחרי אלוהים אחרים ולא היה לבבו שלם עם ה' אלוהיו כלבב דוד אביו" (י"א 1-4).

אתם מבינים מה קרה? לבו של דוד היה שלם עם ה', אבל לבו של שלמה היה חצוי. הוא אהב את אלוהים, אבל גם דברים אחרים. החולשה העיקרית של שלמה הייתה תאוותו לנשים. דוד לא התמודד בהצלחה עם התאווה הזו, וגם שלמה נכשל בה, אלא ששלמה לא הסתפק בכך. תאוותו לנשים נכריות עוררה בו גם את התאווה לכסף ולחומרנות.

בקהלת ב' 1-11 מתאר שלמה את כל תאוותיו: עושר, יין, מדע, ידע, רכוש, תענוגות, חכמת אנשים. בשלהי חייו הוא גילה שהכול הבל, ולפני מותו הותיר גם הוא לבנו רחבעם צוואה נהדרת, בדומה לזו שהוא קיבל בזמנו מאביו: "סוף דבר הכול נשמע, את אלוהים ירָא, ואת מצוותיו שמור - כי זה כל האדם. כי את כל מעשה, האלוהים יביא במשפט, על כל נעלם - אם טוב ואם רע" (קהלת י"ב 13-14).

תאוותו של רחבעם

רחבעם זכה בראשית דרכו לתמיכה רחבה מהעם. כל בני ישראל באו להמליך אותו (מל"א י"ב 1), ורק בקשה אחת הייתה בפיהם: "אביך הִקשה את עוּלֵנוּ, ואתה עתה, הקֵל מעבודת אביך הקָשה ומעוּלו הכבד אשר נתן עלינו - ונעבדך" (פס' 4). והם אף הבטיחו שאם רק יקל המלך את נטל המסים, הם יעבדו אותו. הם ביקשו שלא יתאווה לכסף כפי שנהג אביו, וכי אם כך יעשה - יזכה לתמיכתם.

אבל כאב - כן הבן. "אבי יִסר אתכם בשוטים ואני אייסר אתכם בעקרבים", אמר המלך לעם (פס' 11). רחבעם התעלם מעצת הזקנים, שאמרו לו שאם רק יעָנה לעם, "והיו לך עבדים כל הימים" (פס' 7). לא, הוא העדיף את עצת הצעירים בני גילו. אהבתו לכסף, תאוותו לעושר הכריעה גם אותו.

התוצאה היא שהעם והממלכה התפצלו. בדברי הימים ב' נאמר על רחבעם: "ויעש הרע כי לא הכין לבו לדרוש את ה' " (י"ב 14).

האם אתם שמים לב להדרדרות שהחריפה מדור לדור? דוד - לב כמעט שלם; שלמה  - לב חצוי; רחבעם - לבו לא היה פנוי כלל לדברי אלוהים. תאוותו של דוד לנשים תפחה אצל שלמה והפכה לתאוות נשים ולאהבת כסף, ובדור הבא - אצל רחבעם היא תפחה והפכה לתאוות ממון שהביאה אסון על העם כולו.

מה אנחנו למדים מכך?

* החטא מתפשט כמו סרטן. הוא עובר מדור לדור. הדוגמה שאנחנו נותנים לילדינו כל כך חשובה. אני לא יכול לאסור על הילד שלי לעשן אם אני מעשן. אין לי כל זכות מוסרית לעשות זאת. אינני יכול לומר לו לא לשקר כשאני משקר. אינני יכול לאסור עליו את הצפייה בסרטים שיש בהם סקס אם אני צופה בהם.

עלינו לבדוק את עצמנו: איזו דוגמה אנחנו נותנים לילדינו? האם אנחנו חרוצים, ישרים, יראי אלוהים? האם אנחנו מגיעים בזמן לעבודה ועובדים בחריצות ובמסירות? אילו בדיחות אנחנו מספרים? האם אנחנו שומרים על איפוק או מאבדים שליטה? האם אנחנו לומדים את כתבי הקודש ומתפללים? האם אנחנו פעילים בקהילה ומוכנים לסייע לזולת?

איזה טעם היה בצוואתו של דוד, שהייתה מתוקה כדבש ושהייתה צריכה להיאמר, כל עוד חייו לא תאמו את מה שנאמר בה? ובמה הועילה צוואתו של שלמה?

האם אנחנו משמשים דוגמה טובה לילדינו? רוצים לחנך את ילדיכם? אם כך, עשו בעצמכם את מה שאתם דורשים מילדיכם. זִכרו, כשאנחנו חוטאים, החטא מחלחל ועובר אל ילדינו!

הדברים שאנחנו עושים מדברים בקול רם מהדברים שאנחנו אומרים. קל לדבר. כל כך פשוט לומר את הדברים הנכונים. יש בינינו אנשים שיודעים להישמע רוחניים. הדברים שלהם מתובלים בשפע ב"תודה לאל", "אלוהים גדול" או "הללויה". אבל האם אורח החיים שלהם נותן לזה ביטוי? אם לא, אין במילים האלה כל תועלת.

אתם רוצים לבשר? אם כך, תנו למעשיכם לסלול בפניכם את הדרך ולהיות הקול הראשון שתשמיעו. אלוהים אמר: "ושמרתם ועשיתם, כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החוקים האלה. ואמרו, 'רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה'. כי מי גוי גדול אשר לו אלוהים קרובים אליו כה' אלוהינו?" (דבר' ד' 6-7). 

שמעון פטרוס אמר לנשים שבעליהן לא האמינו בישוע: "יקָנה לבם לא על ידי דיבור אלא על ידי התנהגות הנשים" (פטר"א ג' 1).

האם אנחנו משמשים דוגמה לשכנינו, לחברינו לעבודה, לפקיד בבנק, לאחות בקופת חולים? ידידים, שֵק אחד שחזר מבטל אלף הסברים על מוסר. התפרצות זעם אחת משכיחה חודשים של איפוק.

* כשאנחנו חוטאים, זה לא רק בינינו לבין עצמנו.

כשאנחנו חוטאים אנחנו נושאים בתוצאות, אבל גם הסובבים אותנו וילדינו במיוחד.

לחטא יש תוצאות. הוא פוגע ומשחית את כל מה שסביבו. דוד חָטא, אבל הוא לא היה היחיד ששילם את המחיר. גם אוריה וגם בת-שבע שילמו את מחיר חטאוֹ. דוד הפך את יואב לרוצח ולשקרן.

רחבעם חָטא, וכל עם ישראל שילם את המחיר. אנחנו לא חיים ברִיק - כשאנחנו חוטאים, האנשים שקרובים לנו נפגעים. וכשאנחנו הולכים בדרכו של אלוהים, הברכה אינה נעצרת אצלנו - היא מגיעה לאנשים רבים סביבנו.

* ילדים הופכים להיות מה שהיו הוריהם, לא מה שהוריהם אמרו.

מפחיד, נכון? מחקרים שנעשו בנושא מבהירים שהורים שהפעילו אלימות כלפי ילדיהם בעצם היו בעצמם קרבן לאלימות מצד הוריהם. רוב האלכוהוליסטים הם בעצם בנים לאלכוהוליסטים. למשל, יש לי חולשה אמיתית. אני מנסה להצחיק כמעט תמיד, גם כשזה מתאים וגם כשלא. מי שמכיר את אבא שלי יודע בדיוק ממי ירשתי את החולשה הזאת. ומי שהכיר את אבא של אבא שלי יודע בדיוק מאיפה הכול התחיל. שניהם אוהבים להצחיק, אבל אצלי התכונה הזאת תפחה לממדים כאלה, עד שלעתים אין בה כל תועלת. אין לי תירוץ בעניין הזה. אני צריך ללמוד לרסן את עצמי. אבל זו דרכו של הטבע האנושי, כך זה בדרך כלל. תודה לאל שהמעגל הזה אינו כורח המציאות, שכן אלוהים בחסדו יכול לעזור לנו להתגבר על חולשות. מצד שני, דוגמה טובה תלמד את ילדינו את דרך אלוהים. ישוע עצמו למד מהאב: "אמן אמן אני אומר לכם, הבן איננו יכול לעשות דבר מלבו זולתי מה שהוא רואה את האב עושה. כל מה שעושה האב – זאת גם הבן עושה כמוהו, כי האב אוהב את הבן ומראה לו את כל אשר הוא עושה" (יוח' ה' 19-20).

אחריות כבדה מוטלת עלינו, ההורים. אנחנו לא יכולים להתייחס בשוויון נפש לחולשותינו או לומר: "מה לעשות? אני רק בן אדם". נכון שאנחנו רק בני אדם, אבל מוטלת עלינו אחריות. עלינו לתקן את חולשותינו, ומיד! עלינו להתפלל שאלוהים יעזור לנו ויעצור את ההידרדרות שלנו ושל ילדינו. עלינו לזעוק שיחסוך מילדינו את הכישלונות שלנו, שיעצור את התהליך הטבעי הזה. עלינו לעשות כל מאמץ כדי להתגבר על חולשותינו, אם לא למעננו, לפחות למען ילדינו. עלינו לגבור על החטא בעזרת אלוהים ובחסדו.

סיכום

* החטא משחית ומעוור. דוד הידרדר מחטא לחטא עד שהגיע לשפל המדרגה.

* החטא עלול לעבור מדור לדור ולהתפשט כמו סרטן מאיבר לאיבר.

* מעשינו מדברים בקול רם מהמילים שיוצאות מפינו. מילים אינן תחליף לדוגמה אישית.

* כשאנחנו חוטאים לא רק אנו נושאים בתוצאות אלא גם הסובבים אותנו וילדינו במיוחד.

* ילדים מחקים את ההתנהגות של הוריהם. זהו תהליך טבעי. רק אלוהים בחסדו יכול לעצור את התהליך הזה.

1 יש אנשים שמביטים לאחור ומודים לאלוהים על הדוגמה הטובה שקיבלו מהוריהם, אך יש גם כאלה שאומרים: "אני מודה לאלוהים שהציל אותי מהחטא שאליו נחשפתי בילדותי". אל תיתן לילדיך סיבה לומר זאת אלא בקש חסד כדי לגדל אותם במצפון טהור. ספרג'ון

2.הדרך הנכונה לחנך בני אדם היא להיות להם לדוגמה (אלברט איינשטיין)

3. אב אחד ערכו רב יותר ממאה מורים (ג'ורג' הרברט)

 

מילות מפתח:  חינוך ילדיםפרשנות
 
איתן נולד וגדל בירושלים. האדון הושיע אותו בשנת 1989. הוא נישא בשנת 1984 ויש לו ארבעה ילדים. איתן הוא זקן בקהילת 'חסד ואמת' ומדריך את הנוער בקהילה. הוא מנהל את החותם ועוסק בתרגום וכתיבת מאמרים.

שלח לחבר

*
שלח לאי-מייל:
 
 
 
 
 
 
אנא הזינו כתובת דוא"ל תקינה
*
שם השולח:
 
 
 
 
 
 
אנא הזינו את שם השולח
*
E-mail השולח:
 
 
 
 
 
 
אנא הזינו כתובת דוא"ל תקינה
הערות:
 
 
 
 
 
 
האורך המקסימלי הוא 100 תווים אלפאנומריים
שלח
נקה
ההודעה נשלחה בהצלחה!